קרן לדוד על מגילה· רבי דוד כהן־סקלי
דף ב.
מתני' מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר. ופירש"י פעמים בזה ופעמים בזה. עוד פירש לא פחות ולא יותר לא פחות מי"א ולא יותר מט"ו ע"כ. ונ"ל לומר דמשום דפירש פעמים בזה ופעמים בזה א"כ זמן קריאת המגילה אינו אלא יום אחד. ולא יותר. והוה סלקא דעתן לפרש דהאי לא פחות ולא יותר קאי אמי שרוצה לקרות באחד מאלו הזמנים צריך לקרות באותו יום דוקא לא פחות ולא יותר דבכל שנה ושנה צריך לקרות באותו יום לא פחות ד"מ דרכו לקרות בי"ב לא יקרא פעם אחרת בי"א ולא יותר דהיינו מי"ב לכך קאמר שאין לפרש כן אלא לא פחות מי"א ולא יותר מט"ו כדמוכח ממתני':
עוד אפשר לומר דמשום דהייתי מפרש לשון המשנה דקאמר לא פחות ולא יותר היינו לא פחות מט"ו ולא יותר על ט"ו. להכי פירש לא פחות מי"א ולא יותר מט"ו. והר"ן ז"ל כתב לא יותר מט"ו דהיינו י"ו ע"כ. נ"ל דבא לומר שלא תפרש לא יותר מט"ו דרוצה לומר שמי שקורא בט"ו לא יוכל לקרות יותר מיום ט"ו והיינו שלא יקרא ביום י"ד וט"ו שהוא יותר מיום אחד. להכי פירש דרוצה לומר לא יותר מט"ו דהיינו י"ו שאם לא קרא ביום ט"ו אינו יכול לקרות ביום ששה עשר ודו"ק. וכעין זה איתא בשבת קל"ז ע"א קטן נימול לח' לט' ליוד' לי"א לי"ב בחמשה זמנים. כי הכא והתם נמי קתני מתני' לא פחות ולא יותר ופירש התנא במסכת ערכין ח' ע"ב וקאמר אין קטן נימול פחות משמונה ולא יתר על שנים עשר. כן הוא לשון המשנה. ולכן פירש רש"י הכא כהתם ודו"ק. אחר כך ראיתי למהריט"ץ בתשובותיו תשובה קכ"א ששנה ופירש בזה ע"ש.
סוף הספר