קרן לדוד על יומא· רבי דוד כהן־סקלי
דף פה.
ומי אמר שמואל הכי וכו' ושמואל אמר לפקח עליו את הגל וכו'. יש להתבונן דהא ודאי אנשי העיר מיקרי קבועים וכמ"ש מר"ן בש"ע אה"ע סי' ואו' סעיף י"ח. וא"כ תינוק זה שנמצא מושלך הוי פירש ממקום קביעותו. והו"ל פירש מקצתייהו וא"כ במקום שנמצא מושלך לא איתחזק ישראל שם דהא לא ידעינן אי הוא ישראל אי לא וכיון דלא איתחזק להכי אין מפקחין עליו הגל אי רוב נכרים. ובזה אמרינן לעיל בסמוך דמודה שמואל לרבי יוחנן שאין מפקחין וא"כ מאי פריך ליה הכא. ויש לומר דהא אמרינן לעיל היכא דלא איתחזק אין מפקחין היינו משום דאזלי' בתר רובא אבל הכא דאתחזק לא אזלי' בתר רובא ומשום הכי אי פירשו כולם מפקחין דבזה לא אזלינן בתר רובא והוה ליה כמחצה על מחצה ומפקחין. ולהכי פריך ליה הכא מדקאמר שמואל הכא דבמחצה על מחצה גמור אין מפקחין כמ"ש רש"י ד"ה ושמואל אמר לפקח עליו את הגל ע"ש. וא"כ כ"ש ברוב גויים אפילו איתחזק אין מפקחין דהיינו אפילו פירשו כולם לחצר אחרת. ודוק כי נכון הוא. ובהכי אתנח לן דברי רש"י ד"ה ושמואל דפירש ושמואל אמר וכו' קאמר דאם רוב ישראל אבל במחצה ע"מ לא. וכ"ש ברוב ע"א ע"כ ישראל דלכאורה קשה דלמה הוצרך רש"י לפרש לן זה נימא דהפרכא היא כפשטה מדקאמר ברוב ישראל לפקח עליו את הגל משמע אבל ברישא ברוב גויים אין מפקחין וא"כ קשיא אדשמואל דלעיל בט' נכרים וא' ישראל דקאמר מפקחין ולמה הוצרך רש"י ללומדה במכל שכן ממחצה ע"מ הרי הוא כמבואר. אבל לפי מ"ש אתי שפיר משום דרש"י ז"ל קשיא ליה קושיתינו דאם הקושיא כפשטה מרישא לא קשיא מדי דמאי פריך דהא רישא מיירי דפירשו מקצתייהו דהיינו האי תינוק שנמצא מושלך. לכך הוצרך רש"י ז"ל לפרש דהפרכא היא ממחצה ע"מ וכ"ש ברוב נכרים ואפילו פירשו כולהו וק"ל:
שם רש"י ד"ה ושמואל אמר לפקח וכו'. בא"ד. אבל במחצה ע"מ לא וכו'. לכאורה קשה איך סלקא דעתין לומר כן אפילו במחצה ע"מ א"ל שאין מפקחין הא מתני' דידן פ"ג ע"א קתני ספק נכרי ספק ישראל מפקחין עליו את הגל. ויש לומר דשמואל מוקי לה ברוב ישראל וק"ל: