קרן לדוד על חולין· רבי דוד כהן־סקלי
דף עט.
בש"ס אמר ליה רבי אבא לשמעיה אי מעיילת כודנייתא בהיפסק עייל להנך דדמין להדדי ועייל לי. אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וסימנין דאורייתא ע"כ. קשה לי מהיכן משמע ליה לתלמודא דסימנים דאורייתא. נימא דלעולם סימנין דרבנן ואפילו הכי סמיך עלייכו משום דס"ל כרבי יהודה וכבר תלמודא פשיט מרב הונא בריה דרב יהושע. דר' יהודה ספוקי מספקא ליה אי חוששין או אין חוששין לזרע האב. ואע"ג דקימ"ל ספיקא דאורייתא וכ"ש לדעת הר"ן ז"ל ודעמיה דסברי מרנן דספק דאורייתא לחומרא מדאורייתא. מ"מ הנך דדמיין להדדי מותרין משום ספק ספיקא ספק אם אמן ממין אחד וממה נפשך מותרין בין אם חוששין לזרע האב או לא. ואם תמצי לומר שמא אמו של זה ממין אחד ואמו של זה ממין אחר ספק שמא חוששין לזרע האב ובכל אחד אית ביה תרי צדדי ומותר. ולכך סמך על הסימנין אע"פ שאין הסימנין מן התורה. משום דהוי ספק ספיקא אבל אי סמנייהו לא דמיין להדדי אין כאן אלא ספק אחד אי חוששין לזרע האב אי לא ולכך אסור:
ואפשר לומר דהש"ס משמע ליה דרבי אבא דאמר לשמעיה הכי לא מתורת ספק קאמר ליה הכי אלא מתורת ודאי וס"ל דרב יהודה דאמר אין חוששין לזרע האב מפשט פשיטא ליה דהכי הוא ורבי אבא חולק על רב הונא בריה דרב יהושע ומשמע ליה לתלמודא דהכי הוא סברת רבי אבא מדקאמר לשמעיה אי מעיילת לי כודנייתא עייל להנך דדמיין להדדי וכו' ואי סב"ל דכל זה משום ספק אי חוששין או אין חוששין למה צריך להזהירו על זה ולא סמך עצמו להתיר משום ספק ספיקא ספק אם הם מאם אחד ומותר. ואם תימצי לומר שהם מב' מינים ספק אי חוששין לזרע האב. אלא ודאי דס"ל ומפשט פשיטא ליה שאין חוששין לזרע האב ודאי ומשום הכי לא סמך על הסתם ואפילו הכי ע"י סימנין עשה מעשה בעצמו אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וסמנין דאורייתא ואין לומר דהא דלא סמך על הסתם ומשום ס"ס. משום דהואיל ואפשר לברר ע"י בדיקת סימנין להכי בדק בסימנין ולא סמך אס"ס. דהרואה יראה בש"ע יו"ד בסי' ק"י ט' דפסק רמ"א וז"ל בענין נשבר הגף ספק מחיים ספק לאחר שחיטה יש להתיר מכח ס"ס אע"פ שיש לברר ע"י בדיקת הריאה אין לחוש עכ"ל ע"ש ועי' בסי' נ"ג ס"ב וס"ד. ואף להחולקים שם נ"ל דדוקא שם דאיכא חזקת איסור כמ"ש רמ"א סי' ק"י בסעיף הנז' ונ"ל דספק זה דלא ידענו אם הם מאם אחד דהיינו אם הם ממין אחד לא הוי ספק חסרון ידיעה דלא מיקרי ספק דשאני הכא שא"א לידע דאדם קונה פרדים מן השוק ומהיכן יודע הוא מניין קנויין ומאיזה מקום הם דאפשר שהוא בסוף העולם. ולהכי לא הוי זה הספק חסרון ידיעה. דלא הוי ספק וכיון שאינו תלוי בהבחנה והכל אינם יודעים לא מיקרי חסרון ידיעה. ועי' במסכת נדה נ"ט ע"ב דקאמר הש"ס בהדיא מהו דתימא הני מילי דיעבד אבל לכתחי' לא קמ"ל הרי שם בהדיא דהיכא, דאיכא ס"ס יש להתיר אפילו לכתחילה לעשות מעשה ע"ש ועי' להרב זכור לאברהם ביו"ד מערכת אות סמך דף רמ"ה ע"ב. אלא דיש לדחות דשאני הא דנדה שכבר נולד הספק ספיקא באשה משעה שנמצא הדם על השפל ולהכי אפילו לכתחילה שרינן לה להתעסק בטהרות מכאן והלאה שכבר נכנסנו לבית הספק באשה זאת אבל כאן כל זמן דלא עייל להספק ולא עייל הכודנייתא להספק לא נכנסנו לבית הספק ולהכי אסור לעייל נפשיה לספיקא:
אלא שראיתי אח"ך להרשב"א ז"ל בחידושיו לחולין שהביא משם המפרשים דמפרשי דרבי אבא מפשט פשיטא ליה דאין חוששין לזרע האב כלל וכלל מתורת ודאי ע"ש וכדכתבינן ודו"ק: