אור ברסלב

קרן לדוד על ברכות· רבי דוד כהן־סקלי

דף יט.

דף ח.

תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא סלקא דעתך אלא אימא ודחי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו אבל בממונא עד דמהדר למריה ע"כ. וקשה לי הא קימ"ל שאין ספק מוציא מידי ודאי והרי העבירה ודאית שראה בעיניו והתשובה היא ספק. ועוד מה תמיהא היא זו שמא סלקא דעתך הא ודאי אינו אלא מתורת ספק שלא ראינו שעשה תשובה. ועוד קשה שא' זו חזרה ממה שקאמר מעיקרא שמא הוה ליה לש"ס לומ' אלא אימא ודאי עשה תשובה והכא לא קאמ' כי אם אלא ודאי עשה תשובה דמשמע שאינו מגיה בדברי מי שאמר שמא לודאי אלא מפרש דבריו שמה שאמר שמא רוצה לומ' ודאי והם תרי הפכי בנושא שאינן סובלין זה את זה. ואי ר"ל שזה שאמר אלא ודאי עשה תשובה פליג מכח קושיתו אשר היא כפי דעתו דעת עליון משברת הרים ומפרקת סלעים דבשום אופן לא יעלה על הדעת שיהיה מתורת ספק ואינו אלא מתורת ודאי. א"כ באמת קשה על סתם ברייתא דבי רבי ישמעאל דקאמרי מתורת ספק. היכי סלקא דעתין לומר כן מכח הקושיא החזקה אשר בידינו לכן נראה לומר דקושיא הראשונה דאין ספק מוציא מידי ודאי. היא שהכריחה להש"ס לומר שכוונת תלמידי רבי ישמעאל היא לומר ודאי עשה תשובה. ותמיהתו שתמה שמא סלקא דעתך כך היא. דאי מתורת שמא היכי קאמר אל תהרהר אחריו. הא אין ספק מוציא מידי ודאי ומכח קושיא זו החזקה. הכריח שאין פי' תנא דברייתא רבי ר' ישמעאל כפשטה שאל תהרהר אחריו מטעם דשמא עשה תשובה. ולכן לא תהרהר אחריו שאם כפי' הזה תקשי לך קושיא אלימתא דשמא סלקא דעתך. דאי הכי פירושא תקשי לך דלמא מזהיר אותו שלא יהרהר אחריו. הא קימ"ל אין ספק מוציא מידי ודאי. ומאיזה טעם מזהיר שלא יהרהר אחריו. ולכך מקשי שפיר שמא סלקא דעתך. אלא ודאי שאין זה פירוש הברייתא. אלא כוונת הברייתא בלשונה נאמרה בלשון שלילה. ורצונה לומר שאל תהרהר עליו ותאמר שמא עשה תשובה. דהיינו מתורת ספק. אל תחשוב עליו כן כי ודאי עשה תשובה. וכך תגזור אומר ויקם לך שודאי עשה תשובה שתורתו מחזירתו למוטב. ולפי"ז התרצן דקאמר אלא ודאי עשה תשובה. לא אמר מדידיה כלום אלא גמר אומר תכלית המכוון של ברייתא דתנא דבי רבי ישמעאל דקאמר אל תהרהר אחריו ולומר דספק עשה תשובה אלא גזר אומר ודאי עשה תשובה. ודוק.

והא דנקט שעבר עבירה וכו' ולא בהפך שעבר ביום. נ"ל דרבותא קא משמע לן. שאפילו במזל אחד של יום אחד ועדין לא יצא משליטת המזל שעבר בו. אפילו הכי אל תהרהר אחריו. וכ"ש אם עבר ביום אל תהרהר אחריו בלילה שאחריו שכבר יצא משליטת המזל שעבר בו. ונכנס בשליטת מזל יום אחר. ואמרינן מזל יום גורם. והרי נכנס במזל יום אחר. ויצא משליטת יום שעבר בו. ואין צריך לומר שלא יהרהר אחריו ודוק:

דיז כי בתקונים בשיורי תקונים תקונא חמשאה דף קמ"א ע"ב איתא הנוסחא אם ראית ת"ח שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה. ע"ש וכן היא נוסחת הרב של"ה בשער האותיות תי' ואו' דף ע"ג ע"א ע"ש.

נתחדש בשנת תרס"ג ונעתק בשנת תרפ"ב בחמשה בסיון אורן יע"א.

תוכן העניינים

קרן לדוד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה