קרן לדוד על ברכות· רבי דוד כהן־סקלי
דף יד.
אמר ר' יונא אמר ר' זירא כל העושה חפציו קודם שיתפלל כאלו בנה במה. א"ל במה קאמרת אמ"ל אסור קאמינא וכו' ע"ש באמת כל הקורה יתמה שנראה ח"ו שהוא כמכחיש עצמו ומכחיש את שמע חבירו שקאמר אסור קאמינא. היכן אמר כך הא לא אמר אלא כאלו בנה במה בדבור פה ומאי קאמר קאמינא. ואם בתורת חזרה הול"ל אלא אימא אסור ומאי קאמינא דקאמר:
ונראה לומר דה"ק א"ל במה קאמ' ר"ל הא דקאמרת כאלו בנה במה הוא כף' השיעור דכתותי מכתת שיעוריה. של זה כולי האי כשיעור העושה במה זה לא יתכן דאיך הוא כן והשיב לו לא לכו' כלומר לא כף השיעור אלא כף הדמיון וכהא דאמרו על פסוק מי בכם ירא ה' יבטח בשם וכו' דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח בו נראה שהוא מתחכם לאסוף הון ע"י מעשיו. ולא מעשה ה' המה ח"ו וזה ג"כ הבינה, במה לעצמו בשעת איסור הבמות. במה שאסר עליו הכתוב והוא עושה הפך רצונו יתברך. מתחכם שע"י מעשיו שבנה במה ומקריב עליה להוריד השפע ואינו בוטח בה' ולפיכך הוי איסור דומה לאיסור במה.
כ"ד פה המדבר קטינא עריך הצעיר דוד הכהן עובר אורח בעי"ת מגנייא יע"א ביום ר"ח אדר שני שנת וראית"ם וזכרתם לפ"ק היא שנת תרנ"ז והיא שנת כ"ח למחזור גדול וזכיני וברכנו בה ברכת החמה בעי"ת מיגנייא יע"א יה"ר שנזכה עוד לברכה בשנת תרפ"ה ותשי"ג שהם תשלום כ"ח כ"ח שנים אחרים הבאים לקראתנו לחיים טובים ולשלום. ועוד רבות בשנים נזכה ונחיה ונאריך ימים אמן ולברכה בתוככי ירושלים תובב"א.