אור ברסלב

קרן לדוד על ברכות· רבי דוד כהן־סקלי

הקדמה

הקדמת המחבר במורא ופחד מדבר

פתיחה א' לס' קרן לדוד ולס' אלביש ישע

ד'ר'ך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך ר"ת ר' דוד הכהן

אשר כוננה ידי יד כהה אף ידי יסדה אר"ש אף נחלת שפרה עלי בחמלת ה' עלי ה' הרועה אותי מעודי עד היום והביאני עד הלום להתענג ולהשתעשע בתורתו. ובהם נהגה יומם ולילה בחשיקות ובדבקות רב. כיד ה' הטובה עלי אברך את ה' אשר יעצני והנחני בדר"ך אמת ובדרכי יושר הוא יתמוך גורלי גורל א' לה' וייחד לבבי לירא"ה ולאהב"ה את שמו ולעובדו בלבב שלם כל הימים אשר דוד חי על האדמה יראה' אהבה' הוא יכונן את לבבנו לעובדו שכם אחד תפלה לאל יר' אה' חיי. תפלה לדוד'. השם ינחני במעגלי צדק למען שמו אה' בה' ויאיר עיננו במאור תורתו. יתמוך ודינו ויורנו את הדרך דע כי יראה עולה מספרה כמנין אשר נלכה ואת המעשה אשר נעשה הוא יכונן את גבורה וכמו שיראה' ואהבה משולבין דעתינו. כי אנכי משיג בעצמי מיעוט ידיעתי וקוצר אשה אל אחו' כאשר אתה רו' בעיניך השגתי. אין מלה בלשוני ואין לקח על שפתי אין כרמל כן חו"ג משו' זה בזה שמחסד שהוא בצקלוני. ולחם ושמלה אין בביתי. בער אנכי מאיש עולה ע"ב שהם עב' שמות שיוצאים ולא בינת אדם לי. ריקם ריקם לגזירה שוה. ואיך אחבר מן ויסמ' ויבא' ויט'. כל שם בן אמרי שפר. ולא ידעתי ספר. ואנכי עפר ואפר אבל שלש עולה יראה' שהיא גבורה' מה אעשה ונפשי חשקה בתורה. על כן האר"ש האירה הוא חסד' גבורה'. אר"ש לא מטהורה. כעלות גדיש בעתו. עתים חליש עתים חלים. הצד השוה שבהם שהם ספר תולדות האדם. אשר יולדו על התורה ועל העבודה. ואת עמלנו אלו הבנים שיצאו לאור מעמלה של תורה. וידעתי כי התורה עיקר כל הנבראים. וחיי האדם בתורה תלוים. על כן הרהבתי עוז בנפשי. ונכנסתי לפנים ממחיצתי. ואל אלהים אשים דברתי. וזה חלקי מכל עמלי. כל עמל אדם לפיהו. פי ידבר חכמות והגות לפי תבונות. פי ידבר צדקתך כל היום תהלתך. תהלה לדוד ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' והנחתו לפני ה' אלהי ואקוד ואשתחוה לה' אשר שם חלקי מיושבי בית המדרש ואין בהמ"ד בלא חדוש המשמח אלהים ואנשים. כדכתיב ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך. דורשין תחלות הם חדושי על מסכת ביצה. תחלת דבר ה' בי ומלתו על לשוני. אלא שמברכין על התורה תחילה. על כן שמתי בטנא חדושי ברכות תחילה. כי ברכות היא תחלה לכל סדרי משנה שהוא מספר טנא כמ"ש הרב אור החיים ז"ל בפירושו על התורה ע"ש. ואל חנון יחננו ויברכנו ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. שפתותינו יהיו נוטפות מר ואהלים לפני קוניהם בורא עולם ה' ולפני עובדי ה' ויעלו לרצון לפניו ולפני ברואיו החפצים בתורת ה' ובמצותיו המבקשים ומחפשים על אמיתתה של תורה. תורה לשמה. יהי רצון מלפני שוכן מעונה. שתורתנו תהיה מרגוע לנפשם. עם נפש דוד אחיהם. וכבר אמרו רז"ל אין מוקדם ומאוחר בתורה. וכן שנו חכמים אין סדר למשנה. וכן היא משנתינו. וזה נאמר בשנת ורוח כל בשר תפא"ר לפ"ק.

פתיחה ב' לספר קרן לדוד ולס' אלביש ישע

הנהגה טובה מרבינו משה בר נחמן זיע"א זצ"ל וז"ל בפרשת עקב ובו תדבק שיהא זוכר השם יתברך תמיד ולא יפריד מחשבתו ממנו עד שיהיו דבריו לבני אדם בפיו. ולבו לפני השי"ת. וזהו ובו תדבק והוא מעון לשכינה ע"ש. וכשירצה שיהיו דבריו לבני אדם יטול רשות מבורא עולם יאמר עם לבו בי אדוני אם מלאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. והגם שהוא מדבר עם בני אדם יהיה לבו טרוד מה' שהוא שוכן בקרבו והוא ממתין עליו ויהיה לבו נחפז לשוב אליו ה' הכבוד השוכן בו ובמעונו. ולא יסיח דעתו מזה. וכמו שנהג עצמו בזה אברהם אבינו ע"ה כשרצה לקבל אורחים ולדבר עמם נטל מתחלה רשות מהשם ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך וכו'. ומיד שב אל השם הנכבד המדבר אליו שוכן עד.

וז"ל הרב מאור ושמש פרשת בהר סיני. ואם יבטח בשם ה' ויט שכמו לתורה ולעבודה בודאי יתפרנס בנקיות כמו שעינינו רואות שבכל דור ודור יש כמה צדיקים אשר נטו שכמם לעבוד עבודת הקודש והם מתפרנסים בכבוד גדול מאת ה' מן השמים. ומהם ילמדו בני דורם לבטוח בה' יתברך כמו מצנצנת המן שהניח אהרן לפני ה' למשמרת לדורות שממנו יקחו מוסר שלא לעסוק בהבלי עולם. ומאת ה' ירד פרנסתם. כן בכל דור ודור יש צדיק אחד שפרנסתו הוא דרך נס. והוא לאות לבני דורו כצנצנת המן. לכן יראה האדם שלא להרבות בפרקמטיא יותר מכדי פרנסתו. ואם יזכהו ה' לעושר וכו' ע"ש. לכן ידידי קורא נעים מה טוב ומה נעים. כי נעים כי תשמרם בבטנך הדברים הכנים האמורים למעלה ראש. צנוף תצפנם סביב לראשך וענקים לגרגרותיך. אל יליזו מלבך. ותמיד יהיו בן עיניך. ואל תסיח דעתך מאורות אלו המאירים לנשמתך. פקח עיניך וראה מפלאות תמים דעים המנהיג עולמו בחסדו הגדול. המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים ממרחק תביא לחמה. דכתיב המאכלך מן במדבר המוציא לך מים מצור החלמיש. סתום עשאו פתוח. יפתח ה' לך את אוצרו הטוב גימט' כב'. לרמוז שמכב' אותיות התורה יבא הטוב מאוצר ה'. ועל צדיק הנזכר נאמר מזמור יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן וכו'. כל המזמור כולו מראש ועס'. וז"ל הרב ספר מצות השם פרשת שופטים סי' תקד' תקה' ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל מפני שהובדל לעבוד את ה' ולהורות דרכיו הישרים לרבים. שנאמר יורו משפטיך ליעקב וכו'. הילכך הובדלו מדרכי העולם אלא הם חיל השי"ת שנא' אני חלקך ונחלתך. ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו ולדעת את ה' והלך ישר כמו שעשאו השי"ת ופרק מעל צוארו עול חשבונות הרבים אשר בקשו בני אדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזיכה לכהנים ולוים ואמר דוד המלך ע"ה ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי עכ"ל פ"ש. והקב"ה מזמין לו פרנסתו בתוך אהלו וכמו שנאמר על משה רבינו ע"ה כמ"ש הרב רבינו בחיי בפירושו על התורה. פרשת כי תשא על פסוק פסל לך שני לוחות. וז"ל ברכת ה' היא תעשיר זו ברכת משה שאמר לו הקב"ה פסל לך והראה לו מחצב של סנפרינון בתוך אהלו ואמר לו פסל לך הפסלת שלך ומשם נתעשר משה ונעשה מלך. מכאן אתה למד שכל העוסק בתורה פרנסתו מן התורה. שכן כתיב אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל. ולא יוסיף עצב עמה שלא נצטער לילך למקום אחר אלא מתוך אהלו זימן לו פרנסתו עכ"ל ע"ש. הרי שלחן ערוך לפניך ששלחנו ערוך כלחם הפנים ובכל מדי דמיטב בתוך אהלו אהלה של תורה כי היא חייך חיים של תורה חיים של פרנסה.

תוכן העניינים

קרן לדוד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה