אור ברסלב

קרן לדוד על ביצה· רבי דוד כהן־סקלי

דף כו:

דף כד:

ש"ס בעי מיניה הלל מרבא יש מוקצה שבת וכו' אותיביה ושוין וכו' ואמאי נימא וכו'. יש להתבונן בזה מאי קא פריך אי לר"ש לדעת רש"י דס"ל דבבכור נמי ס"ל לר"ש דלית ביה מוקצה עי' תוס' ד"ה בכור שנפל לבור כה' ע"ב א"כ לית ליה מוקצה ואי לר"י הא ר' יהודה סבר רואין מומין בי"ט אי לית ביה מוקצה כגון שנפל ביה מום קבוע מעי"ט אלא שלא הראהו לחכם עד ליו"ט והיינו רישא דמתני' ירד מומחה וכו' משום דדעתיה עילויה מאתמול שיראהו חכם למחר ויראה אם הוא קבוע באמת ומשום הכי לית ביה מוקצה והכא נמי מעולם לא אקצי דעתיה מיניה דמאתמול מוכן אגב אמו והיום שנולד מומו עמו והוא קבוע והיה בדעתו מיד ולאלתר להראותו לחכם היום ולא אסח דעתיה מיניה כיון דס"ל לר"י רואין מומין בי"ט. ונ"ל ליישב דהנה מצינו לרבא דסבר כר"י בענין מוקצה וכדסבר הכא לדעת רש"י כמ"ש לקמן לג' ע"א דרש רבא אשה לא תכנס לדיר העצים ליטול מהן אוד ע"ש בש"ס דמסיק הכי דרבא כר"י ס"ל ולקמן זך' ע"א אמרינן דמסתברא כר"ש דקתני לה בברייתא כל' חכמים. ולפ"ז פריך ליה שפיר הכא לרבא ור"ל כיון דס"ל לרבא באיסור מוקצה כר"י וקי"ל כר"ש דאין רואין בי"ט וכברייתא דר' אושעיא דסברא דלר"ש אפילו נולד ומומו עמו אין מבקרין אותו לכתחי' וקי"ל כהא דשוין שזה מן המוכן שאם בקרו מבוקר ואמאי הא הו"ל מוקצה וק"ל. ואין לתרץ ולו' דהא דשוין שזה מן המוכן שאם נולד ומומו עמו שזה מן וכו' איירי של ראו אותו הבעלים בשעת לידה דהיינו שלא השגיחו בו בשעת לידה וע"כ הא אסחו דעתייהו מניה ולא דמי לאם היה בו מום מאתמול דא"כ למה הוצרך לו' דיתבי דייני התם יתרץ ליה דהכא במאי עסקינן בשראוהו הבעלים בשעת לידה אלא ודאי שאין זה כלום ודוק':

אלא דבאמת עדיין צריכין אנו למודעי כיון דהאי מוקצה הוא משום דאין רואין מומין שהוא איסור דרבנן א"כ הו"ל כאיסור טבל דרבנן הוא דאמרו אין מגביהין תומ' ביו"ט וקי"ל בטבל שאם עבר ותיקנו מתוקן אע"פ שבין השמשות היה טבל ולא חזי אפי"ה קי"ל אם עבר ותיקנו מתוקן כדלקמן לד' ע"ב והכי כתב רש"י לקמן לא' ע"ב אמתני' דבית שנפחת נוטל ממקום הפחת וז"ל ד"ה נוטל ממקום הפחת ולא אמרי' מוקצין מחמת איסור הן דאין יכול לפחות בי"ט ואסח דעתי' מנייהו דכיון דלא הוו פחיתתו איסורא דאורייתא כדמוקמינן לה באוירא דלבני לאו מוקצה נינהו כדאמר גבי טבל בשלהי פרקין לד' ע"ב שהוא מוכן אצל שבת שאם עבר ותיקנו מתוקן ע"כ ע"ש וא"כ ה"נ דכוותה אח"ך ראיתי שהקשו כן תוס' ישנים בשבת מו' ע"ב ע"ש שתרצו דכיון דראית מומין תליא בחכם ולא בעם הארץ א"כ אסח דעתיה מניה לגמרי דמי יימר דמזדקק חכם לראות ביו"ט מומין כיון דקי"ל דאין רואין מומין ביו"ט דבר רחוק שחכם יעבור על דברי רז"ל אבל בטבל דלא תליא תקנתו בחכם אלא במאן דיהו יאמר אפשר דיתרמי מי שיתקנו ולכך לא הוי מוקצה כן מכוון מדבריהם שם ע"ש בתוס' ר"ה התם אי לא מזדקק ליה חכם וכו' אחר דבריהם בדבור הנז' כתבו תוס' ישנים מה שכתבנו לעיל ע"ש פה המדבר קטינא עריך הוא הצעיר דוד הכהן י"ץ:

תוכן העניינים

קרן לדוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה