קרן אורה על שבת· רבי יצחק מינקובסקי
פרק מפנין
דף קכז.
ובעז"ה נתחיל לפרש פרק מפנין מפנין אפילו ד' וה' קופות כו' ואמר רב חסדא ד' מה' וה' מאוצר גדול ושמואל אמר כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא ופירש"י ז"ל אם יצטרך ליותר והנה לפי מאי דפשטינן לקמן אליבא דרב חסדא דהכל לפי האורחין ולאחד אמרו האי שיעורא דד' וה' קופות וא"כ היינו הא דשמואל דאי בעי אפילו טובא וצ"ל דלשמואל אפילו בשביל אחד יכול לפנות וגם בשביל רבים אין לו שיעור כלל ולרב חסדא איכא שיעורא ויש להבין למאי דבעינן למימר דחד גברא מפנה לכולהו א"כ הא דאמרינן בביצה גבי משילין פירות כאותה ששנינו ד' וה' קופות הא גבי שבת נמי שרינן יותר והא דלא שרינן לאחד יותר מה' קופות היינו משום דאין צריך יותר אבל אי צריכין יותר יכול לפנות כמה דבעי לפי האורחין בשלמא אי נימא דגברא מפנה לנפשיה אלמא דיותר מה' קופות הוי טירחא יתירה וה"נ גבי י"ט אבל אי חד מפנה לכולהו א"כ שיעורא דה' קופות הוא משום דאין צריך ליותר ומה ענין שיעור זה לי"ט ונראה דמשום הכי לא כ' הרמב"ם ז"ל בה' י"ט הא דאמר ר"י כאותה ששנינו. ויש להסתפק אפילו למאן דס"ל דבי"ט נמי לא שרינן אלא ד' וה' קופות אי לא שרינן כלל יותר או בהרבה בני אדם שרי לכ"א ה' קופות כמו הכא בשבת אלא דלפ"ז הא דבעינן למימר התם משום הפסד ממון שרינן טפי מאי הפסד ממון איכא אפשר לעשות בכמה בני אדם ואפ"ל דלא שרינן אלא לבעל הפירות דממונו הוא אבל אחר לא אלא דהכ"מ ז"ל כתב דהכא נמי יכול אחר לפנות בשביל חבירו כשיעור ה' קופות ולאו דווקא גברא מפני לנפשיה ומד' התוס' ד"ה ולטעמיך רבי כו' לא משמע כן ודו"ק:
הדרן עלך פרק מפנין