קרן אורה על סוטה· רבי יצחק מינקובסקי
דף מ:
משנה ואומר יתר ממה שקריתי לפניכם כו' צ"ל דזה לא חשיב הפסק בין ברכת התורה שלפניה ושלאחריה ובמנין השמנה ברכות לפי משנתנו צ"ל דעל ישראל ושאר תפלה ברכה אחת היא דאל"ה ט' ברכות הם תורה א' עבודה ב' הודיה ג' מחילת העון ד' מקדש ה' על ישראל ו' על הכהנים ז' על ירושלים ח' ושאר התפלה ט' אלא ש"מ דישראל ושאר התפלה ברכה א' היא וצ"ל דתנן לה שלא כסדרן ושאר התפלה סמוכה לברכת ישראל וכן תנן במתניתין ישראל קודם לכהנים ולקמן בברייתא תניא ברכת הכהנים תחלה והרמב"ם ז"ל בפי' המשנה כתב דח' ברכות הוא עם ברכת התורה לפניה דברכת ירושלים לא חשיב כלל ושאר התפלה בכלל ברכת ישראל היא וא"כ ליכא אלא ז' ברכות לאחריה:
אבל בחיבורו בהל' עבודת יוה"כ ובהל' חגיגה כתב דח' ברכות כולם לאחריה הם וחשיב ברכת ישראל לעצמה וברכה שאר התפלה לעצמה וברכת ירושלים לא קחשיב כלל לא לפי מה שפי' במשנה ולא לפי מה שכ' בחיבורו וגם כתב שם ברכת ישראל קודם לברכת כהנים וכסדר המשנה וקצת קשה בתרתי חדא הא דתנן במשנה ובברייתא על המקדש בפ"ע ועל ירושלים בפ"ע והוא ז"ל השמיט ברכת ירושלים לגמרי ועוד דמסתברא לקדם ברכת כהנים לברכת ישראל וכדתניא בברייתא על הכהנים בפ"ע ועל ישראל בפ"ע ועי' תוי"ט ז"ל ויפלא בעיני שלא העיר בזה וביומא פ' בא לו בברייתא שם לא חשיב ברכת ירושלים אלא מקדש וכהנים וישראל ועל שאר התפלה וזה כמו שכ' בחיבורו במנין הברכות לבד בהקדמת ברכת כהנים לישראל כתב בסדר המשנה דהקדימו ישראל לכהנים וכן הוא הסדר במשנה ירושלמית ובגמרא שם ברכת ישראל קודם לברכת כהנים וברכת ירושלים לא תני התם כלל ועי' במשנה דפ' בא לו בתלמודין דתני התם ברכת ירושלים וגם עיו סידרא אחרינא ישראל כהנים מקדש ושאר התפלה ועי' במשנה שבמשניות שם:
שם גמ' והאמר מר אין ישיבה בעזרה כו' עיין תוס' ז"ל בשמעתין ותוס' יומא דף כ"ה ותוס' זבחים ריש פרק ב' מש"כ בזה: