אור ברסלב

קרן אורה על סוטה· רבי יצחק מינקובסקי

דף לו.

דף לה:

תוס' ד"ה כמאן כר"ש וא"ת כו' ע"ש באורך ול"נ דומשבית שביו דייק דמשמע דמותר ליקח אותם בשבי ובכנענים נאמר לא תחיה וכן כתב רש"י ז"ל בחומש דבמלחמת הרשות הכתוב מדבר מדכתב ושבית שביו ועיין מהרש"א ז"ל:

גמ' אמר רב כהנא כדרך שחלוקין כאן כך חלוקין באבני אפוד והיינו שמעון לוי יהודה יששכר יוסף בנימין אחת ראובן גד אשר זבלון דן נפתלי על האבן השנית ולפ"ז היו על אבן ראשונה כ"ח אותיות דע"כ אות החמשים הוא ביוסף או בבנימין א"כ עולה ראשונה כ"ח ובשניה כ"ב ובירושלמי הקשו כנ"ל אלא דקאמר דבאבן ראשונה היה כ"ז ובאבן שניה כ"ג. והיינו משום דס"ל דאות החמשים ניתוסף בזבולון ומשני בירושלמי דהיה כתוב ב"נ על האבן השניה וימ"ן על הראשונה וזה מוכרח לפי הנוסחא בירושלמי כ"ז על הראשונה ואי אות החמשים הוא ה' ביהוסף או י' בבנימין א"כ הוי כ"ח על הראשונה וכ"ב על השניה. אבל באמת ליכא למ"ד דזבולון מלא וגם בירושלמי שם לא אמרו אלא או ה' דיהוסף או י' דבנימין ואיכא כ"ח בראשונה וכ"ב בשניה ולפי זה א"ש טפי דב"נ כתוב על הראשונה וימ"ן על השניה:

ולת"ק דברייתא דכתובים היו כתולדותם לבד באבן ראשונה היה יהודה תחלה א"ש בפשיטות כ"ה ע"ז וכ"ה ע"ז יהודה ראובן שמעון לוי דן נפתלי על הראשונה גד אשר יששכר זבולון יהוסף בנימן או יוסף בנימין אבל לר"ח בן גמליאל דאמר כדרך שחלוקין בחומש שני בואלה שמות ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבלון על הראשונה מספרם כ"ח בנימין דן נפתלי גד אשר יוסף מספרם כ"ב לדידיה ע"כ צ"ל דבאמת לא הוו שוין וא"כ י"ל הא דאיצטריך למימר דבנימין מלא היינו לת"ק דאמר דהיו חמשים אותיות כדי שיהיה מספר אותיות ב' האבנים שוין אבל לר"ח בן גמליאל אפשר דלא הוו אלא מ"ט אותיות כיון דבלא"ה לא היה מספרם שוה:

אבל הרמב"ם ז"ל נראה דס"ל דכ"ע מודו בהא דמספר שני האבנים היה שוה באותיות ומחמת זה פי' דברי ר"ח בן גמליאל דלא כפי' רש"י ז"ל דעל אבן ראשונה היו כתובים בני לאה כסדרן ועל השני בנימין בתחלה ויוסף בסוף ובני שפחות באמצע כסדר תולדותם דא"כ לא היו שוין באותיות אלא בני לאה כסדרן. היינו בשני האבנים יחד היו כתובים כסדרן ראובן על ראשונה ושמעון על שניה וכן כולם בני רחל אחד מכאן ואחד מכאן היינו יוסף בסוף אבן ראשונה ובנימין בסוף אבן שניה ג"כ כסדרן ובני השפחות באמצע ב' האבנים שנים ע"ז ושנים ע"ז ולא הקפיד על הסדר כאן נפתלי על ראשונה ודן על שניה גד על ראשונה ואשר על שניה וע"כ צ"ל אליביה דאות החמשים הוא ה' דיהוסף דאל"ה לא יהיו שוין במספר ואותיות השניה יהיו כ"י והראשונה כ"ד וא"כ הא דפריך רב נחמן על ר' יצחק כתולדותם בעינן והיינו לת"ק ניחא ליה יותר למימר דבנימין כתב מלא אבל לר"ח בן גמליאל. ע"כ ה' דיהוסף משלים מנין החמשים וכנ"ל. והיינו דבירושלמי איכא תרי אמוראי ח"א ה' דיהוסף וחד אמר בנימין מלא ומר אמר חדא כו' לדעת הת"ק בנימין מלא ולדברי ר"ח יהוסף כתיב וכן משמע בירושלמי דכ"ע מודים דכ"ה ע"ז. וכ"ה ע"ז מדפריך למ"ד כדרך שחלוקים כאן בהר גריזים חלוקים כו' והא הוי כ"ז על של הר גריזים כו' וכן מוכח דס"ל להאי מ"ד דיהוסף כתיב דאי בנימין מלא א"כ מאי משני ב"ן אחדא וימ"ן אחדא דאכתי חדא יתר על חברתה אות אחת והדברים סתומים עד עמוד הכהן לאורים ותומים ועיין בכ"מ ז"ל שם:

תוכן העניינים

קרן אורה על סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה