אור ברסלב

קרן אורה על סוטה· רבי יצחק מינקובסקי

דף יז.

דף טז:

גמ' ר"מ סבר האלות לרבות קללות הבאות כו' ולר' יהודה אמרינן האלות למעוטי קללות הבאות מחמת ברכות ויש לדקדק כיון דר"מ איצטריך ריבויא לזה משמע דאי לאו ריבויא מאלות לחוד הוי ממעטינן קללות הבאות מחמת ברכות וא"כ לר"י למה ליה מיעוטא לזה ואי כתיב אלות לחוד ג"כ אימעיט קללות הבאות מחמת ברכות וי"ל דלר"מ דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן אלא משום דהנקי כתיב אי לאו לריבויא דה"א מאלות לחוד לא שמעינן להו אבל לר"י דס"ל מכלל לאו אתה שומע הן ממילא בכלל אלות הוא אי לאו דכתיב מיעוטא ה"א דהאלות וא"ש בזה קושית התוס' ז"ל בד"ה האלות דהכא דריש ר"י ה"א דהאלות למעוטי ובהוריות דריש הקהל לריבויא דהכא איצטריך למעוטי והתם לא איצטריך אלא לריבויא וק"ל:

דרש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לב' מצות אפר פרה ועפר סוטה כי מה שאמר א"א ואנכי עפר ואפר היינו על ביטול כחות החומריות אשר יש בהם ב' בחינות אלו על כחות אשר יש באדם מראשית יצירתו ולתאוה יבקש צריך השלם לשורפן ע"י אור התורה והכרת בוראו ית' ולעשותן אפר ולא יצמיחו עוד כמו שאמרו ז"ל בן ג' שנה הכיר אברהם את בוראו כי אחר שני הערלה מיד דנן בשריפה שלא יהנה בהם ועי"ז הכיר את בוראו אבל כחות הנצרכים לצורך העבודה השלימה המה נשארים בחי' עפר המצמיח כי באמת ע"י כחות חומריות אלו מתגדל מעשה הטוב יותר ובשביל זה מעלת האדם גדולה ממעלת צבא מעלה כי אין ביניהם יצה"ר ובשכר זה זוכה לבניו אחריו בשתי מצות אלו אפר פרה הוא ג"כ בחי' אפר הנ"ל כי עד שלא נעשית אפר היא מטמאה כל העוסקים ואחר שנעשית אפר חוזרת לטהר כל טומאה ועפר סוטה הוא בחינת העפר אשר אם זורעים בו מצמיח כך היא ונקתה ונזרעה זרע ולכן מקדשין אותו בקרקע המשכן וכמשאז"ל אם זכתה יוצא ממנה בן כאברהם אבינו כו':

דרש רבא כו' אם מחוט כו' זכו לחוט של תכלת כו' הוא ג"כ מדה במדה כי לא יקרב החול לגשת אל קדש כ"א מפני איזה הנאה מן החול כמשאז"ל בחזקיה המלך ע"ה אשר מפני שהכניס לביתו שלוחי בבל והראם כל בית נכותו בשביל זה נגזר עליו הנה ימים באים ונשא כו' לזאת בשכר שלא רצה אברהם אבינו להנות ממלך סדום מחוט ועד שרוך נעל זיכה לבניו בב' מצות אלו חוט של תכלת ורצועה של תפילין ושניהם סגולתן שמירת הקודש לבל יקרב זר אליהם כמו שנאמר בתפילין וראו כו' ובחוט של תכלת ידוע סגולתה לגרש הזרים וזה מפני השתוות הגוונא עד כסא הכבוד. כי היא השולטת בכל ברואי עולם בים ובעשבים אשר הם תולדות הארץ ולרקיע עד כסא הכבוד ועז"נ ומלכותו בכל משלה:

תוס' ד"ה לא על הלוח כו'. ע"ש שהקשו מה בין זה לגט דמרבינן ביה כל מילי ע"ש מה שתי' ומכאן נמי קשה להא דמדמי הש"ס לעיל לר"י דיליף מהלכה דמכסין בכל דבר ה"ה דבסוטה כן הוא א"כ אטו לענין ספר נמי נימא הכי דלר"י דמהלכה ילפינן דבכל דבר כותבין אע"ג דכתיב ספר הלכה עוקבת המקרא א"כ גבי סוטה נמי נימא דבכל דבר אלא וודאי היכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר וה"נ לענין אפר מנ"ל דלר"י בסוטה ג"כ סגי באפר וכבר כתבתי לעיל בזה:

בא"ד לא צריכא [דלא] הואיל וניתנו למחיקה עי' מהרש"א ז"ל פירושו ועי' פ"מ ול"נ דה"ג לא צריכא דלא ניתנו למחיקה דמיבעי ליה אם לא ניתנו למחיקה כגון שאמרה איני שותה וכנ"ל:

תוכן העניינים

קרן אורה על סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה