אור ברסלב

קרן אורה על סוטה· רבי יצחק מינקובסקי

דף ח.

דף ז:

התם קיימא ופי' רש"י ז"ל דמעמידה ראשונה פריך והיינו לשכת הגזית ומשני דמחתינן לה אחר האיום אבל מלשון הרמב"ם ז"ל נראה דתחלה הביאוה מלשכת הגזית לשער המזרח ושם היו מיגעים אותה ממקום למקום ואם עוד עמדה בדיבורה מעמידים אותה שם ונראה שבא לפרש מש"כ ב' פעמים והעמידה כו' ולקח כו' והעמיד כו' וכן פי' רש"י בחומש שם אלא דלקמן בגמרא דקאמר ששם משקין את הסוטות דכתיב והעמיד הכהן את האשה ולא מייתי קרא דוהעמידה לפני ה' משמע דקרא דוהעמידה קאי אהקרבה לפני ב"ד הגדול דזה נמי לפני ה' ועיין לקמן במהרש"א ז"ל בד"ה ח"ב רותתת שכתב דמוהקריב אותה הכהן יליף דאין לפרש דאמנחה קאי כו' ע"ש:

והמל"מ ז"ל הקשה עליו הא כתיב בתר הכי והעמיד הכהן את האשה ולא ידענא מאי קשיא ליה הא כבר כתב רש"י ז"ל דאתי לאשמעינן דמסיעין אותה ממקום למקום והם דברי הספרי אלמא דמפרש בהדיא קרא דוהעמידה קאי על האשה וכן מבואר בירושלמי בשמעתין:

אין משקין ב' סוטות כו' עיין מש"כ בזה בחי' נדרים דף ע"ג באורך קצת בסוגיא דשמעתין:

ת"ר ופרע כו' עיין בדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דהפריעה היה אחר מחק המגילה ואחר השבועה ולפ"ז אין מוקדם ומאוחר בסידרא דמתניתין דהכיסוי בשחורים שנשנה אחר אחיזת הכהן בבגדיה היה קודם מיד בהעלותה לשער המזרח והפריעה והפרימה היו לאחר השבועה ומחיקת המגילה ועיין בכ"מ ז"ל שם ונראה דמשמע ליה הכי מסדר המקרא ופרע כו' ונתן על כפיה כו' וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים משמע דהכל היה במעמד אחד:

וש"מ דכבר נעשו המים המאררים כמצותן בשעת פריעה וכמש"כ שם דכל שעת הפריעה ונתינת המנחה על כפיה היו המים ביד הכהן אלא דממאי דאמרינן לקמן ר"פ היה מביא דנותן את המנחה על ידיה כדי ליגעה לא משמע הכי ושם יתבאר יותר בס"ד:

תוס' בד"ה ויתגרו בה כו' והקשו יתלו סדין של בוץ כו' והכי תניא בספרי ותירץ דלר"י אם היה פורש סדין של בוץ לא היה ניוול כ"כ בפני הנשים משמע מדבריהם ז"ל דע"י סדין של בוץ אין כאן הרהור א"כ מנ"ל דפליגי בהרהור כלל הא ת"ק נמי חייש להרהור אלא דס"ל דפורשין סדין של בוץ ונראה דתנא דמתניתין ודאי לא ס"ל דפורשין סדין של בוץ וכדתנן כל הרוצה לראות יבוא ויראה אלא דשם בספרי איכא ר' יוחנן בן ברוקא דס"ל דאין מנוולין בנות ישראל יותר מדאי אלא לפני ה' אבל בין העם פורשין סדין של בוץ וחכמים פליגי עליה ואמרי כשם שלא חסה על כבוד המקום כך אין חסין על כבודה ומנוולה כל מה שיכול ולהכי הקשו התוס' ז"ל מ"ט דר"י דאמר מבטלין מצות פריעה לגמרי מפני חשש הרהור הא אפשר לקיים ע"י סדין של בוץ לזה תירצו דע"י סדין אין כאן ניוול בעיני הנשים והתורה אמרה ונוסרו כל הנשים אלא דאכתי אין תירוץ זה מובן קצת דאטו עדיף שלא לנוולה כלל דהשתא וודאי אין כאן יסור לא לנשים ולא לאנשים וצ"ל דמ"מ איכא יסור בשארי דברים לעין כל:

תוכן העניינים

קרן אורה על סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה