אור ברסלב

קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי

דף קא:

דף קא.

שם גמרא הניחא להאי לישנא כו' טהורין אין נפדין. לכאורה לפי משמעותא דשמעתא לעיל הא דטהורין אין נפדין הוא מדרבנן א"כ אפילו להאי לישנא מי ניחא כיון דיכול לפדותו מה"ת אמאי לא הוי אוכל ולמסקנא דפריך משום כל העומד לפדות כו' א"ש כיון דרבנן אסרו לפדות לאו עומד לפדות הוא וע' במשנל"מ ז"ל פ"ו מה' ערכין שחקר בזה אי מה"ת הוא או מדרבנן וכן משמע קצת דהוי מה"ת מהא דאמרינן לעיל כולן טהורים אין נפדין חוץ מעשירית האיפה של מנחת חוטא שאמרה תורה מחטאתו כו' ואי מדרבנן בעלמא היא מאי חוץ דקאמר הא בכל מקום מה"ת יכול לפדות מה"ת אפילו טהורים אם לא שנאמר דחוץ מעשירית האיפה לא גזרו חכמים כיון שאמרה תורה בפירוש דיכול לפדותו וכמבואר סברא זו בדברי הראשונים ז"ל ומלשון הרמב"ם ז"ל ג"כ נראה קצת דמה"ת אין נפדין עיין בפ"י מה' א"מ וכמש"כ המשנל"מ ז"ל והא דבשמעתין אמרינן דמדרבנן הוא היינו למ"ד טהורים נפדין הוי דמתני' מדרבנן הוא ודו"ק:

שם גמרא ושמעינן ליה לר"ש דאמר כל העומד לפדות כפדוי דמי גבי פרה כו'. ויש לדקדק הא לא דמי דגבי פרה ראויה היא לפדות עכשיו וכדאמרינן פרה נפדית על גבי מערכתה אבל מנחה עכשיו אינ' ראויה לפדות אלא קודם שנתקדשה בכלי היתה ראויה לפדיון זה לא מהני לשוי' אוכל אבל התוס' ז"ל בב"ק כתבו דפרה אחר הזאה לר"ש ג"כ אינה נפדית וכדדייק לישנא הואיל והיתה לו שעת הכושר משמע דעכשיו אין לה ע"ש שהאריכו בזה אף ע"ג דדיוק זה אינו מוכרח כדאמרינן לקמן בהיה לו שעת היתר לכהנים:

שם גמרא והא פיגול בין בק"ג בין בקדשים קלים דמצוה כו' ואי בעי כו' ואינו מטמא כו'. יש לדקדק הא אפילו זריק אכתי לא חזי בשר לאכילה עד שיוקטרו אימורים ומה"ת הוא כדאיתא בפסחים פרק תמיד נשחט ונהי דאחר זריקה מטמא טומאת אוכלין האי בעי מקטיר אבל תרי הואיל מנ"ל דאמרינן וצ"ל דעיכוב אכילה מהקטרת אימורים לא חשיב עכבה כיון דאם נאבדו אימורים הבשר מותר באכילה וק"ל:

תוכן העניינים

קרן אורה על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה