אור ברסלב

קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי

דף צה.

דף צד:

גמרא ורמינהו הוגללו הפרכת הותרו זבין כו' ומשני הא ר"א הא רבנן דלר"א דאמר בפסח הבא בטומאה דאם דחקו זבים ג"כ פטורים מכרת ה"נ כיון דטמאי מתים אין משתלחין דמשהוגללו הפרכת אין כאן קדושת עזרה ה"נ זבין ומצורעים אין משתלחין אפילו ממחנה לוים וישראל. ויש לדקדק הא ר"א לא אמר אלא לענין כרת של עזרה כיון דהותר לטמאי מתים גם זבים אם נכנסו לעזרה אין חייבים כרת אבל איסורין כדקאי קאי שלא ליכנס אפילו למחנה לויה ומנ"ל דלר"א היכא דליכא קדושת מחנה שכינה דגם מחנה לויה וישראל בטלה וזבה ומצורע מותר לכתחלה ליכנס למחניהם ונהי דלאו דאיסור מחנה י"ל דליכא אלא היכא דאיכ' כל המחנות אבל איסור עשה דבדד ישב אמאי ליכא הא אפילו בעיירות המוקפות חומה איכא איסור עשה כמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' ביאת מקדש וכ"ת דכיון דהוגללו הפרכת בטלו כל המחנ' א"כ קדשים קלים ג"כ יאסר לאכול ועוד דאין זה שייך לפלוגתא דר"א ורבנן אם אין כאן מחנה כלל אלא ע"כ לענין קדשים קלים הוי מחנה וכדאמרינן בזבחים וכמ"ש התוס' ז"ל ומ"ט יותרו זבים ומצורעים לגמרי וצ"ל דמ"מ מדמי לה דלר"א בעינן שיהיה כל הג' מחנות אלא דא"כ כי ליכא מחנה אחת מג' מחנות נימא דהשאר נמי ליתנהו וזה לא מצינו אפילו לר"א ונ"מ למקום המקדש בזמן הזה דמחנה לויה וישראל ליכא ומקום המקדש בקדושתו קאי כמ"ש הרמב"ם ז"ל וצ"ע ובענין זה יש לי מקום עיון בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' ביאת מקדש שכ' דלא כרב חסדא דאמר בפסחים שם ד' ס"ז דמצורע במחנה הוי ניתן לעשה דבדד ישב משום דס"ל כר' יהודה שם דיליף מצורע למחנה ג' מבדד ישב ור"ש יליף לג' מחנות מקרא דוישלחו מן המחנה כו' וקרא דבדד ישב אתי למדין לעשה. ופריך התם ר"י מאי עביד בקרא דוישלחו כו' ומשני איצטריך לכדר"א בשעה שטמאי מתים משתלחין כו' וכיון דהוא ז"ל פסק דלא כר"א ע"כ בדד ישב אתי (לבתיקי) לעשה וכר"ש ומפרשי ד' ז"ל לא העירו בזה. והך בריי' דהותרו זבים ומצורעים ליכנס ר' יוסי הוא דתני הכי בתענית דף כ"א וא"כ ר"י נמי כר"א ס"ל אלא דמשמע התם דמשום דנסתלק קדושת המקום הוא דהותרו וא"כ לענין קדשים קלים גם כן בטלה קדושה ובזבחים דף ס"א לא משמע הכי לר' יוסי גופיה ע"ש בכוליה ק שמעתא ודו"ק:

תוכן העניינים

קרן אורה על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה