קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי
דף צד.
שם גמרא ומנין שאפייתן שתים כו'. צריך לדקדק במצות אפיה שתים שתים או הכונה דב' הלחם אינן נאפות אלא אחת אחת ולא יאפן שניהם כאחת ולחה"פ יאפה שתים שתים וא"כ שתי הלחם נאפה בשתי אפיות ולחה"פ בשש אפיות ולא משמע הכי מהא דאמרינן לעיל ולקמן דתנור מקדש ללחם ואי אינו נאפה כאחת אלא שתים היכי מקדש להו הא ליכא שיעורא דכ"ש לא מקדש אלא אם יש כל השיעור כא' כפי שיעורו ומטעם זה נראה דלא תקשי קושיית התוס' ז"ל בד"ה וכשהוא רודן כו' הא קערות נתקדשו ואפילו אי תנור לא מקדש ולפי הנ"ל ניחא דחלה אחת לא מיקדשא אלא כולן כאחת והא דנאפת שתים ה"פ דבלחם נילושית אחת אחת וניתנת בתנור אחת אחת ולחה"פ נילוש אחת אחת וניתן בתנור שתים שתים כדכתיב ושמת אותם היינו שימה בתנור אבל נאפות כולן כאחת. והרמב"ם ז"ל בפי"ב מה' מעה"ק כתב בחבית כ"ג דאחת אחת היתה נעשית וע' משנל"מ ז"ל מש"כ מסוגיא דשמעתין והדבר פשוט דמהא דרביעית נתקדשה ליתן רביעית לכל חלה הוא דיצא לו כן אבל באפי' עושה כמה שירצה ודו"ק: