אור ברסלב

קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי

דף עג.

דף עב:

רש"י בד"ה יכול לא יחלקו בקדשי קדשים חטאת כנגד אשם אבל יחלקו בקדשים קלים שלמים כנגד תודה ל"ד פי' כן דה"ה דשלמים כנגד שלמים ג"כ אסור וכמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"י הנ"ל דאין חולקין חזה ושוק כנגד חזה ושוק אלא דקרא דיליף מינה קדשים קלים היינו ואם על תודה כו' להכי כתב חלוקה שלמים כנגד תודה ומה שביאר הרמב"ם ז"ל חלוקת קדשים בחזה ושוק משום דקרא איירי בחלוקת כהנים אבל ה"ה דבעלים בבשר אין חולקין זה כנגד זה דהא קדשים קלים נמי לאו ממונן הוא כדתנן בקידושין דבעלים ג"כ אין מקדשין בחלקן וע"כ ילפינן מהא דאין חולקין קדשים קלים ג"כ דמקרא דילפינן התם זה יהי' לך מן האש כאש לאכילה לחוד בכהנים הוא דכתיב אבל בעלים מנ"ל דלאו ממונו הוא וע"כ מהאי קרא אלא דלכאורה לא שייך חלוקה בבעלים בבשר דאם יש לו שלמים ולחבירו שלמים ואתי למימר דאסור ליתן שלו לחבירו וחבירו יתן לו את שלו בזה בלא"ה אסור דהא מצוה לבעלים לאכול קרבנן ואפשר דאתי למימר דאסור ליתן חלק משלו לחבירו ע"מ שחבירו יתן לו משלו אבל אין זה דומיא דכל חלוקות דברייתא דנותן חלקו בקרבן זה ונוטל חלק חבירו בקרבן אחר. וראיתי במהרש"א ז"ל בקידושין שם שכתב כן דקדשים קלים נפל מהאי קרא דאינה מקודשת אלא דפירש שם הא דאמר ר"י נמנו וגמרו כו' היינו דבא לחדש דר' יוסי בקדשים קלים נמי אמר דאינו מקודשת דתחלה לא הוי פליגי אלא בקדשי קדשים ואתי ר"י למימר דנמנו וגמרו דלר' יוסי בקדשים קלים ג"כ אינה מקודשת מהא דאין חולקין בקדשים קלים ג"כ ורב אמר עדיין היא מחלוקת פי' דאכתי יש חילוק לר' יוסי בין קדשי קדשים לקדשים קלים ע"ש. ולא הבנתי דבריו ז"ל אי לר' יוסי ג"כ בקדשים קלים מקודשת א"כ מתניתין דתנן אינה מקודשת כמאן אתיא (אם לא כר"י דוקא) ועוד אי הא דרב קאי אקדשים קלים ולר' יוסי מאי קאמר התם וכרב מי לא תניא מהגרגרנים חולקים הא בקדשי קדשים וודאי אין חולקין וצ"ל דתרתי קאמר רב ר' יהודה חולק בקדשי קדשים ור' יוסי מודה בקדשי קלים וכמה דחוקים הדברים שוב ראיתי בתוס' ז"ל בב"ק דף י"ד שכתב דהמקדש בחלקו בקדשים קלים דאינה מקודשת היינו דוקא כהנים בחזה ושוק אבל בעלים יכולין לקדש בו אשה בבשר והכריחו כן מלשון המשנה המקדש בחלקו כו' ובבעלים לא שייך לשון חלק דעיקר הקרבן שלהם וכן משמע מלשון הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' אישות ויליף מקרא דזה יהי' לך מן האש כו' דלא ניתן אלא לאכילה כמ"ש שם בפי' המשנה ולפ"ז איסור חלוקה ג"כ לא שייך בבעלים בבשר אלא דוקא בכהנים בחזה ושוק ובירושלמי פ"א דמעשר שני משמע דבחלק בעלים נמי פליגי ור' יהודה יליף כל הקדשים מבכור דמקדשין בו אשה ור' יוסי יליף ממעשר בהמה דאין מקדשין בו ואין כאן מקומו להאריך בזה וכתבתי בזה בחי' לתמורה בפ"ק ע"ש:

שם גמרא אלא ההוא מוכל נפקא מלשון אלא משמע דברייתא דחלוקה מוכל נפקא וריבר"י מכל והא דאם אינו ענין (ממנחה) אבל רש"י ז"ל לא גרס אלא ופי' ההוא ממכל נפקא היינו דריבר"י וברייתא דחלוקה מכל והקשו התוס' ז"ל מאי פריך מר"י בר"י הא לר"ש אמרינן הכא ור"ש לא ס"ל דרשא דר"י בר"י ור"ט דדייק אי ריבר"י ס"ל הך ברייתא דחלוקה מנ"ל הא כו' צריך לרבויא דשני מינים הם ועדיין אינו מיושב מנ"ל דריבר"י ס"ל כר"ש דאשכחן מנחה נקמצת ואינה נאכלת דילמא ס"ל כרבנן ולא צריך קרא לחריבה של שעורים ואיכא תרי קראי חדא לדין חלוקה וחדא מה התם שני מינים ולפמש"כ לעיל דלרבנן נמי נצרכה א"ש:

שם תוס' בד"ה מן האש תימא. עיין בה"ז שכתב דמן האש צריך לדרשא דאין מקדשין בו את האשה כדאמרינן בקידושין וכתב הצ"ק דלמסקנא דילפינן דאין חולקין זכנ"ז שמעינן מינה דאין מקדשין ג"כ וכקושיית מהרש"א ז"ל שם בקידושין אבל למאי דמסיק אין חולקין זכנ"ז תו לא מצינן למילף מהא דאין חולקין אף על גב דאין חולקין מ"מ מקדשין בו אשה כדאמרינן לקמן ועיין רש"י לקמן בבה"ז ז"ל וכבר כתבתי בזה בזבחים דף מ"ד:

תוכן העניינים

קרן אורה על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה