אור ברסלב

קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי

דף עב.

דף עא:

גמרא מ"ט דכמה דאפשר לא טרחינן וקשה קצת וכי משום טירחא יתירא הוא דאסור לעשות כריכות ומה ענין איסור טירחא לכאן וצ"ל דה"ק כיון דהקצירה אסורה, אלא לדבר מצוה הותרה אסור לטרוח ולעשות כריכות כדרך הקוצרים דמיתחזי כקצירת הרשות וק"ל:

שם גמרא מנין שאם נקצר ביום כשר כו'. ויש לדקדק הא כבר יליף שאם לא מצא מן הקמה יביא מן העומרים אלמא דקצירה בלילה לא מעכב וא"כ למה ליה קרא דנקצר ביום כשר ומשמע מזה דאע"ג דאם נקצר קודם הפסח כשר מ"מ ה"א דנקצר ביום שלאחריו פסול דבעינן תמימות שיהי' קציר בלילה והיינו דתנינן תרתי מן העמרים כשר נקצר ביום כשר וע"כ ר"א בר"ש דאמר לקמן הוי פקח כו' דנקצר שלא כמצותו פסול י"ל דלא ס"ל דפסול אלא נקצר ביום אבל לא קודם הפסח אבל מהא דיליף מדחיית שבת ע"כ אפי' קודם נמי פסול וכדאמרינן נקצרי' מערב שבת וצ"ל דע"ש לאו דוקא דהא י"ט הוא ואסור לעשות מכשירים גם בי"ט שלפני שבת כדתנן לקמן בפרק שתי הלחם:

שם גמרא הא רבי הא ר"א בר"ש לרבי אם יש אחרת מביא תחתיו דקצירה בלילה לא מעכבא ולראבר"ש מעכבא וכבר כתבו הראשונים ז"ל בדברי הרמב"ם ז"ל שפי' כרבי דנקצר ביום כשר ודוחה את השבת וכתב בזה ג"כ בריש מ"ק דדחיית שבת בקצירה לאו מחריש וקציר נפקא וע"כ מסברא קים ליה כיון דמצוה לקצור בלילה אע"ג דלא מעכבא דוחה שבת אבל יש לדקדק עוד למה השמיט הך פלוגתא לענין טומאה ולא כתב דיביא אחרת כרבי כיון דנקצר ביום כשר ואם נאמר דס"ל כי היכי דדוחה שבת בקצירה הכא נמי דדחיית טומאה אע"ג דלא מעכבא א"כ הוא דלא כמאן דראבר"ש קאמר הוי פקח ושתיק משום דפסול הוא דוקא ולרבי מביא אחרת ועוד י"ל דלא דמי דחיית שבת לטומאה דשפיר דוחה שבת הקצירה עצמה כיון דזמנה קבוע בלילה וכל דבר שזמנו קבוע דוחה שבת אף ע"ג דלא מעכבא לענין הקרבה מ"מ הקצירה עצמה מצוה שזמנה קבוע היא ועי' פי' המשנה בריש פרקין ופשטא דמתניתין מסייע ליה נקצר ביום כשר ודוחה את השבת דאי אהקרבה קאי מאי קמ"ל דדוחה שבת פשיטא כיון דקרבן צבור הוא אבל לענין טומאה כיון דכשירה היא אפילו לא נקצרה בלילה הא אפשר להביא אחרת ואמאי לא כתב כן ואפילו למ"ד הותרה מסיק ביומא דצריך להביא אחרת וכמש"כ התוס' ז"ל וכ"ש לשיטתו ד"פ דדחוי' היא בצבור אלא דביומא שם מייתי הש"ס עוד ברייתא הי' מקריב פרים אילים וכבשים אם יש אחרים מביא אחרים תחתיהם וכדמוקי הש"ס התם ובזה אין כאן פלוגתא והשמיטה הרמב"ם ז"ל ולא כתבה ובתוספתא דמכילתין פ"ג ראיתי דתני התם הי' מקריב שתי הלחם ונטמאו אומרין לו הוי פקח ושתוק וקשה קצת אמאי לא תני בה אם יש אחרים מביא כמו בעומר וי"ל בזה דא"א להביא שתי הלחם אחרים דכבר הוקבעין עם הכבשי' וכן בסדרי' ובזיכין דתני התם הוי פקח ושתוק גם כן א"א להביא אחרים אבל הא דתנן התם עוד הי' מקריב כהנים ומנחת כהן משיח אומרין לו הוי פקח ושתוק ואמאי מביא אחרת ועוד מנחת כהנים מאי ענין לזה הא קרבן יחיד הוא ולא דחיא טומאה וצ"ל דאחר ריצוי ציץ קאמר וכדאמרינן התם ביומא במנחת פרים דעכו"ם דלא דחי טומאה וכמש"כ התוס' ז"ל התם (ובזה י"ל טעמא על השמטת הרמב"ם ז"ל הי' מקריב מנחת פרים) אבל מ"מ קשה אמאי לא תני בה אם יש אחרת מביא אחרת כמו במנחת פרים שם ועוד יש לדקדק בזה הא דמסיק ביומא מנחת כבשים היינו כבש הבא עם העומר ומנחתו היינו מנחת העומר כמ"ש רש"י ז"ל שם והיכי תני בה סתמא אם יש אחרת מביא אחרת הא פליגי בזה רבי וראבר"ש כדתני התם בתוספתא ע"כ אין דינים אלו ברורים אצלי וצ"ע יותר בזה:

שם תוס' אף בלילה ביום לא כו'. ותימא דילמא נקצר ביום שלפניו קאמר כו'. ולא הבנתי דהא כבר תנן לא מצא יביא מן העמרים היינו שנקצרו מקודם ואי ביום שלפניו מאי קמ"ל תו אלא וודאי ביום שלאחריו קאמר וק"ל:

תוכן העניינים

קרן אורה על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה