אור ברסלב

קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי

דף נט.

דף נח:

משנה מנחת כהנים כו' מנחת נשים מנחת כותי. נראה דבהני תרתי ליכא רבותא ואגב חשבינהו דמהיכי תיתי לחלק בין נשים לאנשים אם דין המנחה בשמן ולבונה מי שמקריבה מקריבה כדין האמור בה וכן מנחת כותי מהיכא איתרבי מאיש איש שנודרין נדרים ונדבות כישראל וכריה"ג לקמן ממילא דינו כישראל בכל דבריו אלא דמנחת כהנים בעי הש"ס למעוטי מעלי' דכ' במנחת העומר וע"כ צ"ל משום דכליל היא ה"א דהוציאה הכתוב מדין מנחת ישראל ואינה טעונה שמן ולבונה אבל כיון דמיעוטא איצטריך ללחה"פ ולמנחת נסכים קמה מנחת כהן על דין מנחת ישראל ולעיל דף נ"א גבי חביתי כ"ג אמרינן דלא איצטריך קרא לקבוע שמן כיון דכ' על מחבת משמע דאי לא כתיב על מחבת ה"א דאין טעונה שמן ואמאי הא הכא במנחת כהנים מסברא אמרינן דטעונה שמן ולבונה כמו מנחת ישראל. ועוד איכא מ"ד התם דאפילו כתיב על מחבת ה"א דתהוי כמנחת חוטא בלא שמן וצ"ל דדוקא מנחת חביתין דהיא מנחת חובה לעצמה לכה"ג ה"א דאינה טעונה שמן כלל אבל כל המנחות דנדבה הם באין בין לישראל בין לכהן מסתברא דשוין הם בכל דיניו אלא דשל ישראל נקמצת ושל כהנים כולה כליל והא דס"ד למעוטי מנחת כהנים משום דכולה כליל ולא ילפינן ממנחת כהן משיח דכולה כליל וטעונה שמן היינו משום דיצתה מכלל שאר מנחות וריבה לה שמן ע"כ לא ילפינן מינה מנחת כהנים נדבה ולמאי דאמרינן לעיל דהיכא דכ' על מחבת פשיטא דטעונה שמן א"כ י"ל דה"נ לא ס"ד למעוטי מנחת כהנים אלא אם הביא נדבה מנחת סלת אבל אם אמר במחבת או מרחשת וודאי טעונה שמן:

והא דאיצטריך למעוטי לחם הפנים משמן כתבו התוס' ז"ל בד"ה ונתת כו' משום דאיקרי מנחה ועיין תוס' ז"ל וכן משמע לעיל דלחה"פ איקרי מנחה דמרבי מכל המנחה אשר תקריבו לחם הפנים לחימוץ ש"מ דמיקרי מנחה ודו"ק:

שם תוס' בד"ה כלי. והקשו ממ"נ אי מדת יבש נתקדשה אפילו לחה"פ נמי בעי כלי ואי לא נתקדשה תרווייהו לא בעי כלי ואם משום דשמן לחה"פ נמי השתא דבעי למימר דטעון שמן וכן קשה לפי דבריהם מנחת כהנים אמאי בעי כלי דכלי בשמן תליא ואי לא בעי שמן לא בעי כלי אבל כבר כתבתי לעיל דמנחה וודאי טעון כלי לקדשו כיון דממנה הוא מקטירו למזבח וכמש"כ התוס' ז"ל בעצמם לעיל במכילתין דבמנחת כהנים מהני קידוש כלי אפילו למיפסל ביוצא וכן מנחת חוטא ע"כ הי' צריך קידוש כלי ולקמוץ ממנו דבר המקודש ועוד יתבאר בזה במכילתין בס"ד אבל לחה"פ אינו מחוייב לקדשו בכלי וכמש"כ לעיל בדברי הרמב"ם ז"ל:

שם תוס' בד"ה פיגול כו'. עיין מש"כ בריש מכילתין בזה:

שם גמרא להוציא שתי הלחם שלא יטענו לא שמן ולא לבונה. ויש לדקדק קצת לבונה בשתי הלחם היכי ס"ד דליבעי ומה יעשה בהא דבמנחה מתקדשת היא עם המנחה כולה ומקריב הקומץ והלבונה כא' ובלחה"פ מסדר על השולחן הלבונה עם הלחם והם מתקדשים כא' ולעת סילוקו הקומץ קרב והלחם נאכל אבל שתי הלחם הא ב' כבשים הם המתירים אותן ולמה להו מתיר אחר היינו לבונה ולמ"ד שתי הלחם באות בפ"ע א"ש קצת דה"א שיביא עמהם קומץ לבונה להתירן ודוק ועיין בח"כ:

תוכן העניינים

קרן אורה על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה