אור ברסלב

קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי

דף מח:

דף מח.

גמרא כי אתא רב יצחק תני כבשי עצרת ששחטן שלא כמצותן פסולין. ופירש"י ז"ל ב' לשונות אם שלא כמצותן היינו שלא לשמן וגמר מחטאת דאיתקשו ליה או הביאו בן שתים והקשה על לשון זה דא"כ שהביאן מיבעי' ליה ונראה דללישנא קמא דשלא לשמו הוא שלא כמצותו ה"ה דבן שתים ג"כ הוי בכלל שלא כמצותו ולר"י פסולים ולתנא דבי לוי כשרין דגמר שלמי חובה משלמי נדבה אבל לאידך לישנא דשלא כמצותו היינו בן שתים בשלא לשמו גם לר' יצחק כשר דלענין זה לא מקשינן לחטאת דאותה כתיב והתוס' ז"ל הקשו אמאי לא פריך מהא דלעיל כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק ומפני זה כתב דכלשון אחרון נראה להם משמע דלל"א לא תיקשי מהא דלעיל ואין זה מובן דשלא בזמנו ג"כ הוי בכלל שלא כמצותו וכמש"כ ז"ל בעצמן דמחוסר זמן בכלל וכ"כ לעיל דברייתא דלעיל אתיא כתנא דבי לוי ולא כר' יצחק וכן הקשה הצ"ק ז"ל ע"ש אלא דא"כ דאיכא תנאי דפליגי בהא בכבשי עצרת ששחטן קודם זמנן ולתנא רבי יצחק פסולין ולדידיה שלמי נזיר גם כן פסולין שלא כמצותן מאי פריך בנזיר לר"ע מאי הפסד קדשים יזרוק שלא לשמו וכברייתא דלעיל אמאי לא משני דר"ע ס"ל כתנא דר' יצחק דשלא כמצותן פסולין אלא משמע דליכא מאן דפליג בהא וכן מוכח ממתניתין דזבחים עולותיהן ושלמיהם בחוץ חייב אפילו קודם זמנו והיינו משום דאפילו שלא בזמנן חזו לפנים ומש"כ התוספ' ז"ל בד"ה איתיבי' דמהתם אין ראיה דאינהו גופייהו חזו לעולה לא הבנתי בזה דלא ס"ד לעיל דתוך זמנו ג"כ בא לכלל פלוגתא דר"י ודבי לוי ובגופא דשמעתא יש לדקדק הא דמשמע דכבשי עצרת חד דינא להו עם שלמי נזיר. ולמאן דיליף חובה מנדבה כולהו כשירות אפי' שלא כמצותן ולמאן דלא יליף חובה מנדבה כולן פסולות שלא כמצותן והלא מבואר לעיל דכבשי עצרת לא דמי לתודה דכבשי עצרת ע"י פסול לחם גם הם נפסלין ואלו תודה אינה נפסלת אפילו הוזקקה עם הלחם וכדאמרינן לעיל שלמים קריא רחמנא ואיל נזיר דמי לתודה בכל דיני והוא שלמים גמורים ולא אשכחן ביה חומר מתודה וא"כ מנ"ל דר' יצחק ותנא דבי לוי פליגי אהדדי דילמא מודה תנא דבי לוי בכבשי עצרת שלא כמצותן דפסולות וכמ"ש התוס' ז"ל לעיל דשאני כבשי עצרת דקדש קדשים הם או דשלמי צבור משלמי יחיד לא ילפינן ומ"ש התוס' ז"ל בד"ה אשם נזיר דשלמי נזיר לא חזו לנדבה דאיפלגו טובא לא הבנתי במאי איפלגו יותר מתודה וכבר הערתי לעיל בזה ועי' מ"ש בח"ל זבחים שם דף קט"ו ועדיין אין הלכה זו ברורה אצלי. השם יאיר עיני בתורתו:

שם תוס' בד"ה אית ביה כו'. הקשו מברייתא דתמורה ע"ש ועמ"ש בחי' תמורה שם מה שנלע"ד ע"ש:

שם גמרא אין דנין דבר שלא בהכשירו מדבר שבהכשירו. ופריך מיוצא דיליף מבמה ולכאורה לא דמי דהכא שפיר קאמר דאין דנין אשם נזיר מאשם גזילות כיון דלכ"ע עיקר מצותן חלוקים הם זה דוקא בן שנה וזה דוקא בן שתים ואין דנין זה מזה דהא הקפידה תורה זה דוקא בן שנה וזה דוקא בן שתים אבל יוצא דבמה אין זה עיקר מצותו אלא דלא שייך פסול יוצא בבמה אפשר שפיר ילפינן וכבר כתבתי בח"ל זבחים בזה:

תוכן העניינים

קרן אורה על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה