אור ברסלב

קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי

דף לט:

דף לט.

גמרא אמר רחבה אמר רב יהודה חוטי צמר כו' עד סוף שמעתין ופליגי רב יהודה ור"ל בשאר מינים אי חייבים מדאורייתא ר"י ס"ל דחייבין מדאורייתא ומותר לעשות בהם ציצית של צמר ופשתים היינו תכלת של צמר ולבן של פשתים אע"ג דיכול לעשות לבן ממינן ולא הוי כלאים וכי היכי דהותר לעשות לבן של פשתים בצמר אע"ג דאפשר במינו בלבן של צמר ולבן של מינן פוטר מהכנף מין הכנף ור"נ אמר דשאר מינים אין חייבים אלא מדרבנן ולא הותר צמר ופשתים ביחד אלא או צמר או פשתים וקצת קשה פשתים היכי פוטר בהם הא תכלת ע"כ צריך להטיל גם בהם מדרבנן והיכי מצי להטיל בהם פשתים משום לבן הא איכא כלאים וצ"ל דמיירי אם אינו מטיל אלא לבן לחוד ויצא גם בפשתים וכ"כ הכ"מ ז"ל לדברי הרמב"ם ז"ל שפסק כר"נ דשאר מינים מדרבנן וכן פסק הרי"ף ז"ל כר"נ ותמה הרא"ש ז"ל למה פסק דלא כרב יהודה ורבא והי' נראה לומר דמרב יהודה לא מכרע הלכתא דהוא לטעמיה אזיל ולא קי"ל כוותיה דבשבת פריך הש"ס אמאי לא מרבי תנא דבי ר' ישמעאל שאר בגדים מאשר תכסה בה ומשני דאיצטריך לרבות כסות סומא וא"כ רב יהודה דס"ל דכסות לילה נמי חייב וכדאמרינן לקמן רב יהודה רמי תכלתא לפרזומא דאינשי פיתא א"כ לא איצטריך לרבות כסות סומא וע"כ אשר תכסה בה מרבה שאר בגדים ואנן לא קי"ל כוותי' בהא וקי"ל כתנא דבי ר"י דבגדים סתם הוי צמר ופשתים ולא שאר מינים אלא דאכתי איצטריך אשר תכסה בה לרבות בעלת חמש אם לא לפי מ"ש לפרש בזבחים הא דאמרינן לעיל בעלת ה' א"ב בין רבנן לר"י ולר"י פטור וא"כ רב יהודה פסק לעיל כר"י וע"כ אשר תכסה לא אתי אלא לרבות שאר בגדים אבל הראשונים ז"ל לא פירשו כן וכמ"ש שם ועוד אי טעמא דר' יהודה משום ריבויא דאשר תכסה בה אמאי נפטרו במינן הא צמר ופשתים הוא דפטר וכדפריך הש"ס אלא ע"כ מדרשא דהכנף מין כנף יליף ואכתי אמאי לא פסקינן כוותיה ובאמת יש לדקדק לס"ד דהמקשן דפריך אי אמרת דאורייתא צו"פ הוא דפטר וכיון דלא ידע עדיין מדרשא דהכנף ע"כ טעמא דהוי דאורייתא הוא משום דבגדים סתם כל בגדים במשמע והיכי מצינן למימר הכי הרי מפשטי' דקרא לא משמע אלא צו"פ וכדפרכינן בשבת שם הא אי לאו אף כל ה"א כל בגדים והא צו"פ כתב ומשני סד"א כדרבא כו' הרי מבואר דבלא דרשא דרבא פשיטא דלא מיחייבי אלא צו"פ ועוד דל"ל ור"נ כדתנא דבי ר"י אף כל צו"פ הא בלא ילפיתא דנגעים משמעותא דקרא אינו אלא בצו"פ ולזה י"ל דה"ק ר"נ כתנא דבי ר"י דאמר אף כל צו"פ אלמא דלא ס"ל לתנא דבר"י דרשא דהכנף מין כנף דס"ל לר"נ דאף כל משמע בכל מקום שנא' בגדיל סתם אינו אלא צו"פ והיינו דמסיק אביי דהאי תנא מפיק מאידך תנא דמרבי שאר בגדים בשרצים מאו בגד דלפי שיטתו של ר"נ דתנא דבי ר"י קמא דקאמר אף כל כו' כללא כייל דבכל מקום שנאמר בגדים סתם הוי צו"פ ע"כ מפקא מאידך תנא דאמר דבשרצים איתרבי שאר בגדים והתוס' ז"ל בד"ה אף כל כו' הקשו מנ"ל לר"נ דפליג אציצית דילמא מרבי לה מהכנף ולא הבנתי קושייתם ז"ל דהא אביי באמת אמר דהאי תנא דמרבי בשרצים שאר בגדים פליג אתנא דאמר אף כל אלמא דס"ל דתנא דבי ר"י קמא כללא קאמר דבכל מקום שנאמר בגדים אינן אלא צו"פ ורנב"י הוא דאמר התם דאף כל ל"ד אלא לאתויי חד דחטא היינו ציצית אבל ר"נ ואביי לא ס"ל הכי אלא כללא קאמר ומ"מ צריכין אנו לדברי התוס' ז"ל דמה כנף לא מרבינן להוציא בגד ממשמעותי' כדמוכח בשבת דאמר רנב"י אף כל לאתויי ציצית ופריך ל"ל הא צו"פ כתיב ומשני סד"א כדרבא כו' ואכתי תיקשי למה ליה דרשא דאף כל הא בלא"ה צו"פ כתיב ודרשא דהכנף ע"כ לא ס"ל דאי ס"ל השתא נמי נרבה אלא ש"מ דלמאי דילפינן דסתם בגד הוא צו"פ תו לא מסתבר למידרש מהכנף להוציאו ממשמעותי' ולפ"ז צריך לומר דרבא דדריש הכנף מין כנף לחייב שאר מינים ע"כ לא ס"ל כתנא דבי ר"י דסתם בגדים צו"פ אלא כל בגדים במשמע וא"כ א"ש דברי הרי"ף ז"ל שכתב דתנא דבי ר"י ס"ל כר"נ ואידך תנא לא מפיק מינה בהוא נמי מודה דסתם בגדים צו"פ וגבי שרצים ריבוייא הוא דאיכא או בגד אבל הכא ליכא ריבוייא עד דתיקשי לרבא גופה מאן הוא האי תנא דס"ל דבגדים סתם כל בגדים הא רבא מסיק בשבת שם דתנאי לא מפקע מהדדי ותרווייהו מודו דסתם בגדים צו"פ דוקא והתוס' ז"ל באי נמי שכתבו מסקי הכי דתנא דבי ר"י פליג ארבא אלא דמ"ש דרבא לא דריש מיתורא מידי דממילא כל הבגדים משמע בשבת שם לא משמע הכי אלא בלא דרשא דהכנף ה"א דלא מיחייבי אלא צו"פ כדכתב והשתא דכתב הכנף מין כנף מינה שמעינן דשאר מינים נמי מיחייבו עכ"פ דברי הרי"ף ז"ל נכונים בזה דסמך אתנא דבי ר"י דלתרתי תנאי ס"ל דבגד הוא דוקא צו"פ ובציצית ליכא ריבוייא ורנב"י מסיק שם הכי דאף כל לענין ציצית ומשמע התם דרב אשי נמי הכי ס"ל ע"ש. שוב ראיתי בחיבורו של אחי הגאון ז"ל שהאריך ג"כ בזה ות"ל שכוונתי לקצת דבריו ז"ל שם ע"ש אך מ"ש ז"ל שם דלתנא דמרבי בשרצים מאו בגד אפילו לבע"ג איכא למילף ציצית מבגד דשרצים דכל בגדים בכלל לא משמע הכי בדברי התוס' ז"ל הכא דבגד קאי כמשמעותי' אלא מאו בגד מרבינן גם שאר בגדים אבל היכא דליכא ריבויא קאי במשמעותי' דאינו אלא צו"פ ודו"ק ועי' בה"ז בתוס' בד"ה בגד כו':

תוכן העניינים

קרן אורה על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה