קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי
דף לה.
רש"י בד"ה גווייתא לברייתא שכ' והיה כי יביאך קודם לקדש כו'. משמע מדבריו ז"ל דלא ס"ל פסול דשלא כסדרן בכתב ומשום דמשמע דקאי גם על של יד שנכתב בעור אחד לא ניחא ליה לפרש אהנחה לחוד כיון דבשל יד הכל בעור אחד ולפרש דכתב כסדרן אלא דהניח מקום פנוי כמ"ש המרדכי ז"ל ג"כ לא ניחא ליה להכי פי' שכ' והיה כי קודם כו' ועי' במרדכי בזה:
שם גמרא תיתורא כו' מעברתא כו'. עי' בלשון הרמב"ם ז"ל דנראה מדבריו ג"כ דהכל אחד ע"ש:
שם וצריך שיגיע עד מקום התפר פירש"י ז"ל חרוץ שבין בית לבית ועי' רא"ש ז"ל שפי' דקאי על השי"ן ע"ש ובש"ע כתב לתרווייהו וגם יש מחלוקת בין הראשונים ז"ל אי הלכה כאביי או כרב דימי:
שם תוס' בד"ה מעברתא וד"ה דשי"ן כו'. דבריהם ז"ל מגומגמים כאן ועי' בה"ז ומהרש"א ז"ל אבל במרדכי מבוארים דבריהם ז"ל היטיב ע"ש:
שם גמרא לימא מסייע ליה העושה תפלתו עגולה כו'. וקאמר דלא שמעינן ממתני' דמגילה אלא דעבידא כאמגוזי וברייתא תני דבעינן דוקא מרובעות ואפילו עגול כעגול פסול כמו שפירש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל כתב לתרווייהו דבעינן מרובעות דוקא בפ"ג מה' תפלין ובפ"ד שם כ' ג"כ לישנא דמתניתין העושה תפלתו עגולה כאגוז אין בה מצוה וקשה תרתי ל"ל כיון דכבר כתב דאם אין מרובעות פסולות כ"ש עגול כאגוז ועי' בירושלמי מגילה שם דמייתי להאי ברייתא דתני תפלין מרובעות שחורות הלכה למ"מ משמע דשחרות הבתים ג"כ הלכה הוא ועי' בתוס' ז"ל ובטור וש"ע וד"ה בתוספות תפלין מרובעות כו' עי' ברא"ש ז"ל ובמרדכי בזה. ובדין עיבוד לשמה בעור הבתים והרצועות כ' הראשונים ז"ל דתרווייהו בעי עיבוד לשמה וכרשב"ג בסנהדרין דרבא כוותיה ר"ל לפי פירושם ז"ל והרמב"ם ז"ל כתב דעור הבתים אין צריכין עיבוד כלל ואפילו בעור מצה כשר וכ' הכ"מ ז"ל דפסק כת"ק דרשב"ג דא"צ עיבוד לשמה וקשה דא"כ גם מדברי ת"ק נראה דעיבוד צריך אלא דאין צריך לשמה ולדברי הרמב"ם ז"ל א"צ עיבוד כלל וכיון דא"צ עיבוד לא שייך בזה פלוגתא דהזמנה מילתא אי לא כיון דבאף העיבוד פליגי אי צריך אי לא ונראה יותר כמ"ש בב"י דהרמב"ם ז"ל מפרש פלוגתא דרבנן ורשב"ג בקלף שכותבין עליו ובזה פסק דצריך עיבוד לשמה לבר ממזוזה שהקיל ולדבריו ז"ל צריך לחלק בין עיבוד לשמה דבעי בס"ת ותפלין וכתיבה עצמה נראה קצת מדבריהם דלא בעינן לשמה אלא באזכרות כמבואר בדבריו ז"ל פרק א' מהל' הנ"ל הלכה ט"ו ע"ש וצ"ל דעיבוד בעינן ג"כ משום אזכרות דבעינן לשמן אלא דא"כ קשה מ"ש מזוזה דלא בעי עיבוד לשמה הא לשמה דאזכרות גם במזוזה בעינן או י"ל דסתם כתיבה לשמה קאי אבל סתם עיבוד לאו לשמה קאי ולהכי בעינן לשמה והדברים ארוכים בזה בדברי הראשונים ז"ל. אבל מה שהצריך ברצועות עיבוד לשמה יותר מעור הבתים צ"ע מנ"ל ואם הבתים כשירות בלא עיבוד כלל מנ"ל דברצועות בעינן מעובד ולשמה ובברייתא תני אין קושרין אלא במינן בין ירוקות בין שחורות בין לבנות כו'. ונראה מדברי הרמב"ם ז"ל דה"פ אין קושרין אלא במין הבתים אם הם לבנות גם הרצועות יהיו לבנות לבנות או ירוקות ירוקות וזש"כ בפ"ג הלכה י"ד ולא יהי' אחורי הרצועה אלא כעין הקציצה אם ירוקה ירוקין כו' וכיון דלא מצריך ברצועה אלא מין הקציצה א"כ מנ"ל דבעינן מעובד ולא בעור מצה וכ"ז צ"ע בדברי הראשונים ז"ל ועי' ב"י ובד"ה סי' ל"ג ומ"א ז"ל שם וכ"ז אינו מספיק דמנ"ל דצריך עיבוד כלל:
שם גמרא לא אמרן אלא בחדתא אבל עתיקתא לית לן בה והרי"ף ז"ל גרס איפכא לא אמרן אלא בעתיקא כו' ע"ש. והרמב"ם ז"ל ג"כ כתב כגירסת הרי"ף ז"ל אלא שפי' כולי' שמעתא לענין התפירות ע"ש ועי' במרדכי ז"ל: