אור ברסלב

קרן אורה על מנחות· רבי יצחק מינקובסקי

דף ח.

דף ז:

תוס' בד"ה מ"ט דר"י וא"ת כו' א"נ כדפרישית לעיל כו'. היינו דר"א בכל המנחות ס"ל דקדוש לחצאין ולדברי ר"י קאמר נהי דבשאר מנחות ס"ל דילפינן מדם אבל חביתין מתוך שקריבה לחצאין כו'. והא דפריך לר"א ואם איתא נילף מדם היינו לשאר מנחות. ושיטה זו דחוקה מאד דמנ"ל למיפרך לר"א משאר מנחות כיון דבחביתין פליגי וכן הקשה הצ"ק ז"ל. והי' נראה לומר בזה דר"י ור"א בחביתין פליגי בתרתי ר"י אמר דאינו קדוש כלל ויוצא לחולין כמש"כ רש"י ז"ל ור"א אומר דקדוש לחצאין היינו חדא דקדוש קדושת הגוף ועוד דיכול להקריבן לחצאין ואין צריך לחזור ולקדשן כאחת וע"ז פריך לר"א לילף מדם ונהי דקדוש לחצאין קדושת הגוף שלא יצא לחולין מ"מ נילף מדם שיחזור ויקדש העשרון כאחת כמו בדם דאינו קדוש לחצאין לענין זה אלא חוזר ומערבן כאחת וע"ז קאמר ר"א מדם לא יליף אבל ר"י דאמר דאינו קדוש כלל לחצאין ויוצא לחולין הא ליכא למילף מדם דהא אינו קדוש. היינו דצריך לחזור ולערב וגם לענין אם נשפך על הרצפה הוי כנשפך מן הצואר וכמש"כ לעיל לענין קומץ אבל דלא ליקדש קדושת הגוף כלל לא שמעינן להכי בעי הש"ס מ"ט דר"י דאמר אינו קדוש כלל ולקמן יתבאר עוד בזה:

רש"י בד"ה ומשני כי מצריך קרא כו' למצוה ולעולם אם קידשה לחצאין מקודש ואינו יוצא לחולין עכ"ל. אין זה מדוקדק כ"כ דמשמע מלשונו ז"ל דאינו קדוש אלא שלא יצא לחולין ובאמת ס"ל לר"א דקדוש לחצאין גם להקריבן כן וכדמסיק דאינו צריך אלא להביאה שלם מתוך ביתו:

שם גמרא מי אמר ר"י הכי כו'. ואם איתא לילף מחביתין כו' אליבא דר"י פריך הש"ס שפיר מה בחביתין דקרב לחצאין אינו קדוש כלל ויוצא לחולין כ"ש שאר מנחות אבל לרב דפריך אי כר"א ס"ל לילף מחביתין כבר הקשו התוס' ז"ל היכי מצינן למילף מחביתין דקרב לחצאין ועוד דלפ"ז ע"כ ר"א כתנאי היא דת"ק כר"י דס"ל אפילו אם דעתו להוסיף אינו קדוש ע"כ ס"ל דלא כר"א בחביתין אבל נראה דאין כאן קושיא כ"כ דילפותא מילתא ממילתא אליבא דרב לא דמי להא דלעיל דרב הכי קאמר דכן מצינו במקום אחר כיוצא דקדוש לגמרי ומצותו בכך אפילו היכא דאין מצותו בכך עכ"פ קדוש שלא יצא לחולין כמו מנחה בלא שמן ובלא לבונה וה"נ אי ס"ל כר"א דאשכחן בחביתין חצי עשרון נהי דשאר מנחות אין מצותן בכך מ"מ כיון דאשכחן כיוצא בו גם הכא ליקדש שלא יצא לחולין כיון דאשכחן חצי עשרון דמקדש בחביתין אלא ע"כ כר"י ס"ל דחצי עשרון ליכא גם בחביתין והשתא ר"א גופא אע"ג דס"ל גבי חביתין דחצי עשרון קדוש מ"מ בשאר מנחת יכול לסבור אפילו כת"ק דר' יוסי דאפילו דעתו להוסיף אינו קדוש לחצאין דאע"ג דיליף מילתא ממילתא גבי מנחה וכדאמרינן לעיל לא דמי לילפותא דרב דהתם יליף קמיצה בהיכל כשירה כמו בזיכי לבונה אבל ילפותא כי האי דרב לא יליף לקדש בדבר חסר הואיל ואשכחן כיוצא בו בדבר אחר ולפ"ז אין דברי התוס' ז"ל לעיל דף ז' בד"ה שכן מצינו בסולין בזיכין כו' דזה דלא כר' חנינא דלא יליף מילתא ממילתא אינן מוכרחים דדוקא בכי האי לא יליף ר"ח וכמ"ש לעיל תדע דאטו ר"ח פליג על קמיצה בהיכל ג"כ או על שלמים ששחטן בהיכל דקרי להו הש"ס ילפותא מילתא ממילתא ולא אשכחן מאן דפליג בהני. הן אמת דקשה קצת הא דשלמים ששחטן בהיכל דקרי לה הש"ס מילתא ממילתא והא סברא קאמר שלא יהא טפל כו' וי"ל דילפותא מחביתין ג"כ סברא היא מה חביתין דקרבי לחצאין לא קדשי לחצאין כ"ש שאר מנחות ואחר כל הנ"ל סלקא סוגיא דשמעתין דמנחה לא קדשי לחצאין והיינו דאינה קדושה כלל ויוצא בפדיון ובדעתו להוסיף קדוש ראשון ראשון היינו שלא תצא בפדיון ולהפסל בטבול יום כו' כדתנן במעילה ומ"ש הצ"ק בתוס' בד"ה מ"ט דר"י כו' ראשון ראשון קדוש ולית ליה דר"י היינו דר"י דאמר הפריש חצי עשרון משמע דדוקא חצי עשרון ולא ראשון ראשון אינו מובן. ובהדיא אמר ר' יוחנן בזבחים פ' המזבח מקדש כר' יוסי דראשון ראשון קדוש. אלא נראה דכוונת התוס' ז"ל לפי הא"נ שכתב דר"א אית ליה בכל מנחות דקדשי לחצאין ע"כ לית ליה דר' יוסי דאמר דוקא בדעתו להוסיף ראשון ראשון קדוש אבל הלכה וודאי קי"ל כר"י דכל המנחות לא קדשי לחצאין ויש לי מקום עיון בזה בדברי הרמב"ם ז"ל דבפ"ג מה' פהמ"ק כתב להאי דינא דאין כ"ש מקדשין אלא מלאים אבל מדות אין מקדשות חסרות אלא אם דעתו למלאותן ואם אין דעתו למלאותן מקדשות ליפסל אבל לא ליקרב עכ"ל. ויש לדקדק חדא לשונו ז"ל אבל מדות כו' אין לו הבנה ועי' לח"מ ז"ל מש"כ בזה ועוד דע"כ הא דאם דעתו למלאותן מקדשות ע"כ היינו דאין יוצא לחולין ע"י פדיון ומיפסל בטבול יום כו' וא"כ אם אין דעתו למלאותן ע"כ לא קדשי כלל ויוצא ע"י פדיון ומה זה שסיים מקדשות ליפסל אבל לא ליקרב וכבר הערתי בזה בזבחים סוף פרק המזבח מקדש ע"ש שכ' בזה אבל מסוגיא דשמעינן קשיא טובא דודאי משמע דחצי עשרון לא קדוש כלל אפילו ליפסל וצ"ע:

תוכן העניינים

קרן אורה על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה