קרן אורה על מועד קטן· רבי יצחק מינקובסקי
דף כא:
שם גמרא בשני חולץ כו' פי' דקמיבעי לי' כיון דבשני צריך לחלוץ לתרווייהו לר' יהושע צריך לחלוץ כל ז' ולר"א הא אסר בשני אפילו נתינה וא"כ נהי דפסק בחליצה כר"א היינו בשאר ימים אבל בשני דלר"א אסור בנתינה די אם נילך לקולא להתיר נתינה אבל חליצה ליכא מאן דאמר שלא יצטרך לחלוץ עכ"פ ומפני זה אמר עולא דחולץ בשני אפילו מאה פעמים ורבא אמר כיון שהניח שוב אינו חולץ אפילו בשני ולא חשיב תרי קולא דסתרן אהדדי כיון דלא תליא הא בהא כלל ושפיר פסקינן בנתינה כר"י ובחליצה כר"א אפילו בשני והא דאמר תניא נמי הכי יהודה בן תימא אומר כו' צ"ל דמיירי נמי בשני אבל לא הבנתי מאי סייעתן הא עולא לא פסק כן דחולץ אלא משום דבין לר"א בין לר"י עכ"פ צריך לחלוץ אבל יהודה בן תימא ע"כ ס"ל כחד מהני תנאי והיינו כר' יהושע דאין אסור בנתינה אלא יום ראשון לחוד והא דאמר חולץ היינו משום דס"ל כר"י גם לענין דצריך לחלוץ בפנים חדשות וא"כ מאי סייעתא מייתי לעולא וצ"ל דיהודה בן תימא לא אמר דחולץ אלא בשני ולאו משום חומרא מטעם אלא ס"ל דיום שני חמור הוא לענין חליצה משאר ימים אלא דלפ"ז אפשר לפרש דגם ר' יהושע דאמר אם באו פ"ח חולץ לא קאי אשני ולא פליגי אר"א בחליצה כלל ועיין בירושלמי נוסחא אחריתי בזה ודו"ק: