קרן אורה על מועד קטן· רבי יצחק מינקובסקי
דף ה.
גמרא ועושין כל צרכי רבים לאתויי מאי לאו לאתויי חפירה כו' ובירושלמי אמרו לאתויי דיני נפשות וד"מ ודיני מכות וערכין וחרמים והקדשות ושריפת פרה ועריפת עגלה וטהרת מצורע ורציעת עבד עברי והשקאת סוטה ותמה הריטב"א ז"ל בעריפת עגלה וטהרת מצורע ורציעה מה צרכי רבים יש בהם וכתב דאגב גררא נקטינהו אבל מלשון הרמב"ם ז"ל נראה דגם אלו חשיבא צרכי רבים וש"ס דילן לא ניחא לי' לאתויי הני משום דלאו מעין מלאכה הם וכ"כ הריטב"א ז"ל:
שם גמרא אמר לי' רבינא לרב אשי הא מקמי דליתי יחזקאל מאן אמרה כו' משמע מכאן דציון קברות מה"ת היא וקשה מפ' דם הנדה דאמרינן התם דאין זה אלא מדרבנן ומייתי נמי התם קרא דוראה עצים אדם ובנה כו' וכ"כ התוס' בב"ב דף קמ"ז וכתבו התם דהא דקאמר רמז לציון מה"ת מנין היינו אסמכתא בעלמא ע"ש וקשה לפ"ז מאי פריך עד לא אתי יחזקאל מאן אמרה והיותר קשה דהא אמרינן לקמן דאין צריך לציין על וודאי אלא על הספיקות כמו סרכות ופרעות ודברים אלו טומאתן מדרבנן ואיך אפשר לומר דציון מה"ת הוא ואפ"ל דבאמת אסמכתא בעלמא הוא וכדאמר ר"ש בן פזי רמז לציון מה"ת מנין משמע דאין זה אלא רמז בעלמא אלא דאי לאו דהוי רמיזא באורייתא לא היו מתקנים הדבר הזה מאליהם שלא להפסיד את ארץ ישראל ע"כ אמר ר"ש בן פזי רמז לציון מה"ת מנין ומש"ה פריך רבינא עד דלא אתי יחזקאל מאן אמרה ואכתי רמז מה"ת מנין ומשני גמרא גמירי לה לאו דגמירי לה מסיני לחייבי' לעשות ציון דוודאי אין בזה חיוב מה"ת. אלא דמסיני ניתן רשות לעשות גדר וסייג והוטל הדבר על החכמים לעשות משמרת למשמרת בכל דור ודור כפי שיוכשר בעיניהם לצורך השעה וזה דומיא דהא דאמרינן ביבמות רמז לשניות מה"ת מנין דאמר התם אביי לרב יוסף שניות דאורייתא הם ואמר לי' רב יוסף דאורייתא ופירשו חכמים ופריך כל התורה פירשו חכמים אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ורב יוסף ג"כ הכי קאמר לי' דאורייתא ופירשו חכמים היינו דרמיזא באורייתא לעשות סייג וחכמים פירשו הדבר וכה"ג איכא למימר בכל אסמכתא שבתורה דלאו סמך בעלמא הוא אלא דהתירה נתנה זאת ברמז בעלמא ועיין ביומא ובשבת פ' ר"ע גבי מנין לסיכה שהוא כשתי' מה"ת ודו"ק: