אור ברסלב

קרן אורה על יבמות· רבי יצחק מינקובסקי

דף קיט:

דף קיט.

גמ' תנן ניתן לי בן כו'. וליחוש דילמא אתו עדים ואמרי כדאמרה. והקשה המשנל"מ ז"ל בפ"ג מהלכות יבום אמאי לא דייק מרישא הלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים ואמרה מת בני ואחר כך בעלי אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת וליחוש דילמא אתו עדים ומכחשי לה ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה. ותי' כיון דשויא אנפשה חד"א אינה צריכה כרוז דלעולם צריכה חליצה אפילו אם יכחישוה עדים. וכן כתב הב"ש ז"ל. ובלאו הכי י"ל דאין לנו לחוש לעדים שיסתרו דבריה ולא חיישינן אלא לעדים שיקיימו דבריה כיון דהיא נמי אמרה הכי. אבל מש"כ מטעם חד"א יש לפקפק בזה דהא התוס' ז"ל כתבו לעיל דמתניתין מיירי אפילו בנותנת אמתלא לדבריה. ועי' מש"כ עוד המשנל"מ ז"ל שם. ואין דבריו ז"ל מובנים. ע"ש:

באומרת אני והוא נחבינו במערה. ופירש רש"י ז"ל ואין איש עמנו לבא ולהעיד. קצת משמע מכאן דעד אחד נמי נאמן להעיד דמת הבעל ואחר כך הבן ולקמן יתבאר מחלוקת הראשונים ז"ל בזה. ועיין בלשון הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות יבום שכתב במתניתין האשה שהלכה בעלה וצרתה למדינת הים ובאו שנים ואמרו לה מת בעליך. ולא הבנתי למה הצריך שנים הא עד אחד נמי נאמן. וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ג שם דעד אחד נאמן לומר ניתן לה בן במדינת הים. והראב"ד ז"ל השיג עליו דדווקא במיתה נאמן משום דעבידא לאיגלויי אבל לא בניתן לה בן. ולעיל בריש האשה רבה מוכח דעד אחד נאמן לומר מת בעליך ואחר כך הבן והא נמי לא עבידא לאיגלויי. אלא דהראב"ד ז"ל כתב עוד טעם אחר דלא מהימן בנולד לה בן. ולהרא"ש ז"ל דפסק דעד אחד אינו נאמן ביבמה לשוק וודאי לא מהימן נמי בהני גוונא. ועי' ב"ש סימן קנ"ו ס"ק י"ד שכתב לחלק דבניתן לה בן לכ"ע עד אחד מהימן משום דסמכינן על רוב נשים מתעברות. ודבריו צ"ע כיון דלא תקינו רבנן לעד אחד דמהימן ביבמה לשוק משום דהיא לא דייקא. לא הוי דברי העד כלום בכל גוונא אף על גב דבהא לא שייך לא דייקא דהא היא יודעת האמת מ"מ מנ"ל לחלק בזה וצ"ע. ועוד דלדברי הרא"ש ז"ל בפסקיו היא עצמה נמי נאמנת לומר ניתן לי בן כיון דקיימא לן כרבנן דלא חיישי למיעוטא. ועיין שם בדברי הב"ש ז"ל בס"ק ט"ז וי"ז. ודו"ק:

משנה שני יבמות זו אומרת כו'. זו אסורה מפני בעלה של זו כו'. ר"א אומר הואיל והותרו ליבם הותרו לכל אדם. ובעי רבא בגמרא מ"ט דר"א אי משום דס"ל צרה מעידה לחברתה אי משום דהיא לא מקלקלא נפשא. יש לדקדק הא מיבעי לן לעיל פרק האשה רבה עד אחד ביבמה לשוק אי מהימן. ואם כן אכתי מ"ט דר"א כיון דעד אחד ביבמה לא מהימן אם כן אפילו אי לא מקלקלא נפשא מ"מ לא מהני עדותה לגבי חברתה. כיון דלא הימנוהו רבנן לעד אחד בכה"ג. וכ"ת כיון דמהני עדותה לגבי דידה מהני נמי לגבי חברתה. דאם כן קודם תקנה דעד אחד מהימן אטו נמי נימא דע"י נאמנותה על עצמה נאמנת נמי לגבי חברתה זה וודאי אינו נראה. וכמו שכתבתי לעיל וה"נ הכא כיון דביבמה לשוק לא תקינו דעד אחד נאמן אם כן אפילו נאמנת על עצמה לגבי חברתה אינה נאמנת. ועוד דלמה ליה להש"ס למימר דטעמא דרבנן הוא משום דתמות נפשה עם פלשתים קעבדה דילמא טעמא דרבנן דלגבי חברתה בלאו הכי אינה נאמנת דלא תקינו רבנן בכה"ג להאמין לעד אחד. וי"ל דסוגין אזלא אליבא דרבא ורבא ס"ל לעיל דעד אחד נאמן ביבמה מק"ו ולמאי דא"ל ההוא מרבנן דעד אחד לא מהימן י"ל באמת דטעמא דרבנן מש"ה היא וחברתה אסורה משום דעד אחד לא מהימן לגבה ור"א ס"ל כיון דהמנוה לעצמה מהימנא נמי לגבי חברתה. אלא דאם כן מאי אריא דפליגי בצרות אמאי לא פליגי בעד אחד לזו עד ולזו עד זו אסורה מפני בעלה של זו וזו אסורה מפני בעלה של זו ור"א אומר הואיל והותרו ליבמים הותרו לכל אדם. וראיתי בב"ש סימן קנ"ח ס"ק ד' שהקשה כן לשיטת הרא"ש ז"ל דאין עד אחד נאמן ביבמה. אם כן מאי ארי' צרה אפילו עד אחד נמי. ותירץ כנ"ל הואיל ונאמנת על עצמה נאמנת על חברתה ודווקא בצרה הוא דחיישינן דילמא משקרא. אבל בעד דעלמא כל שהוא נאמן לחדא במיתת בעלה מהימן נמי לגבי אחריתא להתירה לשוק. ולדידי צ"ע וכי משום דמהמנינן לה לגבי עצמה נאמין לה לגבי חברתה דאין עדות אחד כלום. וכן קודם תקנה דעד אחד. וכנ"ל:

תוס' ד"ה מ"ט דר"א כו'. עיין מהרש"א ז"ל שדקדק אמאי לא הקשו התוס' ז"ל דליפלוג ר"א ברישא בהלכה היא ובעלה דהיא תנשא וצרתה אסורה. ותירץ דמיירי בנשאת לישראל. ומצינן למימר בגיטא אתאי ובלאו הכי ניחא כיון דפליג בברייתא לא קשיא להו להתוס' ז"ל ליפלוג במתניתין אבל במת חמי' שפיר קשיא להו אמאי לא פליג ר"א. ותירצו התוס' ז"ל כיון דבאת להעיד על חמותה גם ר"א מודה דלא מהימנא. וכי פליג היכא דמתכונת להעיד על עצמה. ול"נ דוודאי פליג ר"א גם במת חמי' דהא כתבו התוס' לעיל דלרבנן נמי היה מן הדין להתיר חמותה אחר שנשאת הכלה דתו ליכא למיחש למידי אלא משום גזירה דילמא תינשא חמותה תחילה. וכיון דר"א לא גזר בהא ומתיר להצרה שתנשא אחר נישואי הצרה חברתה ה"ה דהתם לא גזר ודו"ק. ועי' תוס' לעיל שכתבו מיהו איכא בחדא איסורא ממ"נ והיכא דאינסיב לישראל ליכא איסורא ממ"נ דילמא בגיטא אתאי:

תוכן העניינים

קרן אורה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה