אור ברסלב

קרן אורה על יבמות· רבי יצחק מינקובסקי

דף נד:

דף נד.

תוס' בד"ה אלא רמז ליבמה שאסורה כו'. דלא מסתבר שבא הכתוב לומר דאתי עשה ודחי ל"ת שיש בו כרת עכ"ל. הוצרכו לזה דמהיכ' תיתי לן למימר דמותרת בחיי בעלה דאיצטריך קרא לזה. לזה כתבו דאי נימא דבחיי בעלה אסורה משום אשת אח. א"כ מה שהתירה התורה לאחר מיתה הוא משום דאתי עשה ודחי ל"ת שיש בו כרת וזה לא מסתבר ליה אלא אי לאו קרא ה"א דבחיי בעלה נמי הותרה. אבל דבריהם ז"ל אינם מובנים דאטו בתורת דחי' הוא שהתירה התורה יבום אשת אח. הא וודאי היתר גמור הוא. וכדאמרינן לעיל מלמד שמגרשה בגט ומחזירה. וא"כ הדק"ל דילמא לאחר מיתה הותרה אבל לא מחיים וקרא למה לי. תדע דהא מבואר לעיל במכילתין דאפי' לאחר מיתה כל שנאסרה עליו שעה אחת ואין כאן מצוה אסורה עליו עולמית באשת אח. ונראין דברי הרמב"ן ז"ל בזה שכתב דבאמת מהכא ילפינן דכל שלא במקום מצוה הרי היא אסורה עליו באשת אח אבל אי לאו קרא ה"א דאפילו בחיי בעלה ליכא איסור אשת אח לאחר גירושין. כיון שהותרה לאחר מיתה. ה"ה לאחר גירושין דהא כל עריות אסורות גם לאחר מיתה וזו יצתה מן הכלל ה"א דלאחר גירושין נמי הותרה. וכיון דגלי רחמנא דלא הותרה אלא לאחר מיתה ממילא שמעינן דלא הותרה אלא במקום מצוה אבל היכא דליכא מצוה באיסורה קיימא אפי' לאחר מיתה. ואכתי יש לדקדק מנ"ל דלאחר מיתה נמי שלא במקום מצוה קיימא באיסור אשת אח. דילמא לא גלי קרא אלא בחייו לאחר גירושין דומיא דאחות אשה דלאחר מיתה מותר ולאחר גירושין אסורה. ועוד דלמה לי קרא כלל להכי דלא נימא דלאחר גירושין נמי. דא"כ עליה למה לי למאי דמשנינן לעיל בריש מכילתין דאיצטריך דלא נימא הואיל ואישתרי אישתרי. וי"ל דלמסקנא לא קיימא האי שינויא שם. ועוד יש לדקדק מהא דאמר ר' יוחנן לעיל דמאשר לא יבנה ילפינן דליכא איסור אשת אח לא בחלוצה ולא בצרתה לא לחולץ ולא לאחים ואשר לא יבנה מיותר הוא. כמו שכתבו התוס' ז"ל שם. וא"כ ממילא שמעינן דכל שלא במקום מצוה איכא איסור אשת אח. דאל"ה קרא דאשר לא יבנה למה לי. אבל ז"א דאי לאו קרא דהכא ה"א דאשר לא יבנה אתי לגופא למיקם עלי' בלאו. ולאו לנתוקי מכרת אתי. והא לא תיקשי היכי בעינן למימר דבחיי בעלה רשות והא אפילו לאחר מיתה וגם היכא דשרי' ליה מעיקרא אפ"ה קאים עליה בלאו דלא יבנה. וכל שכן בחיי בעלה. די"ל דאדרבא דווקא התם הוא דקאים עליה בלאו משום שלא יבנה. אבל לא מחמת איסור אשת אח כלל. אלא גזירת הכתוב היא כיון שלא בנה שוב לא יבנה. ודוק היטיב:

רש"י בד"ה מה להלן מן האב כו'. ומצות גאולה מוטל עליו יותר מקרובי האם עכ"ל. מדבריו ז"ל נראה דגם על קרובי האם איכא מצוה אלא דקרובי האב קודמים. וכמו כל הקרוב קרוב קודם. ואין לזה הכרח כיון דקרא מיירי במשפחת אב י"ל דמשפחת אם הרי הם כשאר כל אדם ואין כופין אותן וצ"ע:

תוכן העניינים

קרן אורה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה