אור ברסלב

קרן אורה על יבמות· רבי יצחק מינקובסקי

דף מג.

דף מב.

גמרא אלא משום דמסיימי בה דווקני זו דברי רבי שמעון. והרמב"ם ז"ל כתבה להא מתניתין אלא שהשמיט בבא דניטלו שיני' אחת מבינתים. והקשה שם הכ"מ ז"ל אמאי לא כתב לחלק בין גווייתא לברייתא. ועוד דהא אמרינן הכא דאין הלכה כמשנה זו. ונראה דחדא מתרצת בחברתה דלא מסתבר ליה להרמב"ם ז"ל דכולא מתניתין דלא כהילכתא דא"כ הוי ליה לפרושי כמה צריך שישתייר או לא מהני שיורא כלל. אלא מפרש דלא קאי אלא אמאי שמחלק בין גווייתא לברייתא ועליה הוא דמסיימי דווקני זו דברי רבי שמעון אבל חכמים בעו בכל גוונא שישתיירו שלשה דווקא. ומה שלא פירש נמי דקאי ארומיא דאחת אחת בפני עצמו ולא בעי תיקון משום דלאו בחדא בבא תנינן לה. ומסתברא בזה שינויא דרב פפא דמשני הא בקטינתא הא באלימתא ואתיא מתניתין כפשטה דמסרק של פשתן שיני' עבים יותר משל צמר. והיינו דתנן גבי פשתן דבלא תיקון נמי טמאות ובשל צמר ששני' דקות תנן דבעי תיקון. ומש"ה לא ניחא ליה לרב פפא בשינויא דאביי משום דלשינויא דאביי הוי מצי למיתני תרוייהו בשל צמר או תרוייהו בשל פשתן בקתייהו לא בעי תיקון ובלא קתייהו בעי תיקון. ועי' בכ"מ שכתב דשינויא קמא סתמא דגמרא קאמר לה ואולי נוסחא אחרת היתה לפניו דבנוסחא דילן גרסינן בשינויא קמא דאביי הוא דמשני לה הכי:

גמרא שלח ר"ח בר אבין מארסין תוך ג' וכן כו'. רובו של ראשון ורובו של שלישי ואמצעי שלם. משמע דלא התירו אלא לארס וכדאמרינן לענין יום צ' דסעודת נישואין לכ"ע אסור וע"כ צ"ל דטעמיה דר' חנינא הגדול דאמר רובו של ראשון כו'. משום דס"ל דהכרת העובר לא בעינן ג' חדשים שלימים אלא רובו של ראשון כו'. וא"כ אמאי לא שרינן לה אפילו לינשא והכי אמרינן בירושלמי בפירקין בהדיא דר' חנינא הכי ס"ל דהכרת העובר הוא ברובו של ראשון כו'. וצ"ל דלענין נישואין חיישינן יותר משום דאיכא דלא ניכר אלא עד ג' שלימים ולא הקילו אלא ליארס ואמימר נמי דשרי ליארס ביום תשעים יש לומר בזה תרי טעמי אי משום דעיקר איסורא דאירוסין משום דגזרינן אטו נישואין וביום תשעים לא גזרינן כיון דהוי סוף זמן האיסור או משום דס"ל דג' חדשים לא בעינן כולן מלאים ומן הדין אפילו נישואין שרי ביום תשעים אלא דבנישואין החמירו לאסור יום תשעים אבל ליארס שרי אלא דאי נימא הכי מאי פריך מהא דרב ושמואל דאמרי צריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת ויום האירוסין דילמא רב ושמואל נמי ג' חדשים מלאים וחסרים קאמרי אלא ע"כ פשיטא ליה להש"ס דג' חדשים האמורים לענין זה שלימים דוקא. וע"כ צ"ל כטעמא קמא דבאירוסין הקילו ביום תשעים וכן מבוארים הדברים בש"ג שכ' ג"כ להוכיח משמעתין דבעינן ג' חדשים של שלשים יום כנ"ל. וכן איתא להדיא בירושלמי בשמעתין דאמר רב אסי תשעי' יום שלימים שמואל אמר הן ועיבוריהם ועיי' בק"ע שכתב דיש לפרש דשמואל היינו רב אסי והן ועיבוריהם קאמר היינו של שלשים יום או יש לפרש דשמואל לא בעי שלימים אלא לפי עיבור השנה היינו מלא וחסר אבל העיקר נראה כפי' קמא דהן ועיבוריהם קאמר כדאמ' לענין ט' חדשים של לידה דלא פחות מרע"א יום דהיינו תשעה חדשים של ל' יום וכדאמרינן התם היא הכרת העובר היא לידתו ובתרוייהו שלימים דוקא. ולפ"ז נראה דכ"ד חודש של הנקה ג"כ שלימי' דוקא כיון דבחד לישנא איתמרו כאן ג' חדשי' והתם כ"ד חודש. וכן כתב הש"ג בסי' א' שם. אלא דבסי' ד' כתב דהכ"ד חודש נחשבים לפי שהב"ד קובעים אותן ודבריו ז"ל סתרי אהדדי ופלוגתא דחודש העיבור ג"כ בהא תליא אי נימא דבעינן כ"ד חודש שלימים של שלשים יום ודאי דלא בעינן חודש העיבור כיון דאין הולכין אחר חדשי השנה ואין מקום לומר ולחוש לחודש העיבור אלא אי נימא דהכ"ד חודש הן כפי קביעת ב"ד וכמבואר בד' הרמ"א ז"ל:

תוכן העניינים

קרן אורה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה