אור ברסלב

קרן אורה על יבמות· רבי יצחק מינקובסקי

דף יז.

דף טז:

גמרא איכא דאמרי. א"ל לא זזו משם עד שעשאום כעובדי כוכבים גמורים. ואפשר לומר דלענין קדושין קאמר דעשאום כעובדי כוכבים דלענין זה הפקיעו הקדושין אבל לשאר מילי לכאורה א"א לעשות כעובד כוכבים כיון שמן הדין ישראלים הם. אבל מלישנא דקרא דמייתי כי בנים זרים ילדו משמע דלכל מילי כעובד כוכבים שוינהו וע"פ הנביאים ורוה"ק נעש' זאת. ואפשר דכל שנטמע בימים הקדמונים בין עובדי כוכבים היה דינו לגמרי כעובד כוכבים ויש לקיים בזה דברי מהרש"ל ז"ל שכתב לעיל בתוס' ד"ה אמוראי נינהו דכל שנהג מעצמו כעובד כוכבי' לא היה לו דין ישראל ומהרש"א ז"ל הקשה עליו דהא ישראל מומר הוה. ולפי הנ"ל י"ל דכל שנטמע בין העובדי כוכבים הרי היה בכלל תקנה זו להעשות כעובדי כוכבים גמור. ולענין מה שאמרו ז"ל על הכותים דעשאום כעובדי כוכבים נחלקו הפוסקים אי גם לכל מילי שוינהו כעובדי כוכבים. ומכאן ראיה דעובדי כוכבים גמורים הם. ויש לחלק ודו"ק. ועיין בזה במרדכי פרק החולץ לענין יבם מומר דדעת הגאונים ז"ל דאינה צריכה חליצה ודברי הר"ר אברהם הגדול שם. ומהא דקאמר לקמן רב כהנא קמיה דרב יהודה עתידי ישראל דעבדי יומא טבא כי חרבה תרמוד ופרש"י ז"ל משום שיש בהם ממזרים ומטמעי בישראל ופוסלין אותן משמע דדוקא ההוא דרא שווינהו כעובדי כוכבים אבל לא בשאר הנטמעים. דהא תרמוד ג"כ נטמעו בין העמים ואפ"ה יש בהם חששת ממזרות. אלא דבלא"ה יש לדקדק בדברי רש"י ז"ל דהא פסולי דתרמוד הוא משום עבדי שלמה ולמ"ד דכותי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. אבל רב יהודה ס"ל דהולד כשר וא"כ כשרים הם. וי"ל דמ"מ מתערבין זה בזה וזה נושא אחותו וזה נושא בתו כמ"ש רש"י ז"ל לעיל בהא דאמר ר"י וכולן לפסול ע"ש:

הדרן עלך פירקא קמא

פרק כיצד

גמרא מאן דתני ראשונה כו' עי' רשב"א ז"ל שדקדק לפרש"י ז"ל אמאי לא קאמר איכא דתני ראשונה כו' ועיין בביצה ריש פרק משילין איכא כה"ג מאן דתני משירין כו' מאן דתני מנשירין כו' ומאן דתני משחילין ע"ש:

תוכן העניינים

קרן אורה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה