קרן אורה על יבמות· רבי יצחק מינקובסקי
דף ח.
תוס' בד"ה רבא אמר ערוה גופא כו' וא"ת הא איצטריך לנשא כו' ואח"כ נשא חי כו' ועיין בזבחים ריש פ' כל הפסולין דמשמע דרבא לא ס"ל האי סברא דהואיל ואישתרי אישתרי אלא בדחויין והואיל ואדחי להא אידחי נמי להא. אבל בהתירא אמרינן להא אישתרי ולהא לא אישתרי. והתוס' כתבו לעיל דבדיחוי לא מחלקינן בין חד איסורא לתרי איסורי. ולי נראה כללו של דבר בזה דכל היכא דכל חד לחודי' נדחה ה"ה כשבאים שניהם יחד ג"כ נדחין. והיכא דאיכא אחד שאינו נדחה בפ"ע כשבא ביחד עם האיסור שנדחה בזה אמרינן הואיל ונדחה ידחה. ובאופן שכבר היתה שעה אחת שכבר נדחה הראשון ואח"כ ניתוסף האיסור השני שאינו נדחה בפ"ע. אבל במילי דהתירא לא אמרינן כלל הואיל ואישתרי אישתרי לרבא: