אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ב · הלכה ט

הלכה ז

אין התשובה ויום הכיפורים מכפרים אלא על עבירות שבין אדם למקום כגון מי שאכל דבר איסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בזה אבל עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל את חבירו או המקללו או גוזלו וכיוצא בהן אין נמחל לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו דכתיב אם יחטא איש לאיש ופללו לחבירו ורצהו אז האלהים ימחול לו ואם לה' יחטא מי יתפלל בעדו אם אינו שב מעבירות שבידו אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו דכתיב בני אם ערבת וגו' נוקשת באמרי פיך לך התרפס התר לו פסת יד ופרע לו ואם בדברים הקנטת אותו רהב רעיך לבקש הימנו מחילה הרבה רעים דרעיך מלא כתיב לא רצה חבירו למחול לו מביא לו שורה של שלשה בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשים ממנו לא נתרצה להם מביא לו שורה שניה ושלישית דכתיב ישור על אנשים וישור לשון שורה ואין שורה פחותה משלשה אנשים וכתיב חטאתי הרי פעם אחד וישר העויתי הרי שנים ולא שוה לי הרי שלשה לא רצה מניחו והולך לו וזה שלא מחל הוא החוטא ואם היה רבו הולך ובא אפילו אלף פעמים דכתיב אנא שא נא ועתה שא נא ואין נא אלא לשון בקשה הרי ג' פעמים והיינו בחבירו דומיא דאחי יוסף עמו אבל ברבו אפילו עד מאה. ואסור לו לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס וכשמבקש ממנו החוטא למחול מוחל בלב שלם ובנפש חפצה ואפילו הצר לו הרבה וזה דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון אבל הגוים ערלי לב עברתם שמורה נצח וכן הוא אומר וגבעונים לא מבני ישראל המה.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות תשובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה