קרית ספר על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יב · הלכה טו
אסור לכהן ליטול תרומה או שאר המתנות עד שיפרישו אותם בעלים דכתיב ראשיתם אשר יתנו לה' לך נתתים וכתיב אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך עד שירימו הם ואחר כך יזכה בהם ברצון ישראל כדכתיב ואיש את קדשיו לו יהיו והיינו טובת הנאה ואין ישראל חייב להטפל בה להביאם לעיר דמשעת הרמה אין לו בה אלא טובת הנאה דאינה ממון
ושאר הפרקים מדרבנן דמדאוריתא בטיל ברובה דכתיב אחרי רבים להטות. אחת משני סאין אלו עשויה תרומה על כרי זה הרי אחת מהן תרומה ואין ידוע אי זו היא סאה זו תרומה על אחת משני כריים אלו הרי היא תרומה ואין ידוע אי זה כרי הוא המתוקן מן הטבל והוו ספק. תרומה גדולה ותרומת מעשר והחלה והבכורים כולן נקראו תרומה בתרומת מעשר כתיב והרמותם ממנו תרומת ה' וגו' ואומר כתרומת גורן ובחלה כתיב חלה תרימו תרומה וכתיב לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ותרומת ידך ואין לך דבר שטעון הבאת מקום שלא פרטו בכתוב זה חוץ מן הבכורים אי נמי נאמר בהם ותרומת ידך הא למדת שהן קרויין תרומה לפיכך דין ארבעתם אחד לענין אכילה ושריפה. ויש בהלכות אלו דברים שהם מדרבנן משום גדר וסייג ומהם יש אסמכתא לגזרתם וכולם נסמכות על לאו דלא תסור ואעשה דושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי: