קרית ספר על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יא
הלכה א
התרומה נתנת לאכילה ולשתיה ולסיכה כדילפינן לעיל ונראה דלכהן מדאוריתא לכתחלה נתנה לסיכה דבר שדרכו בכך דהא דאמרינן לעיל דהוי אסמכתא היינו לזר שסך והא דבעינן לכל חד שיהא דרכו בכך נראה דילפינן [לה מקרא] ומדליק שמן טמא דנתנה להסקה כדכתיב תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת טהורה ואחת טמאה.
הלכה ב
אין משנין את הפירות מברייתן בתרומה חוץ מזתים וענבים וזר שאכל משקה שאר פירות בשגגה אינו משלם דכתיב פרי בביכורים מראשית כל פרי ודרשינן פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה הביא ענבים ודרכן אחר כך מנין תלמוד לומר תביא דהוה ליה למיכתב אשר מארצך ואף על גב דשתיה בכלל אכילה בביכורים לא כתיבא אכילה דהוי שתיה בכלל פרי ותרומה איתקוש לביכורים דכתיב ותרומת ידך אלו בכורים וילפינן תרומה מבכורים למשקין היוצאין ממנה כמותן ואמרינן דון מינה ואוקי באתרא דון מינה למה שהיא צריכה ללמוד הימנה דהיינו שיהו המשקין היוצאין ממנה כמותו ותו לא תדון מינה אלא העמד אותה במקומה תירוש ויצהר כתיבי בה ולא שאר משקין והנך משקין דנהגו בהו תרומה הוא דילפינן מבכורים דאם קרא עליהם שם תרומה קודם שדרכן נאסרין משקין היוצא מהם אבל שאר משקין דלא כתיבא בהו תרומה אפילו היא כתובה בפירות עצמן לא הוי משקה היוצא מהם כמותן ולכך אינו חייב זר האוכלן לשלמן כדאמ' וכיון דאינו חייב אסור לעשותם משקה דהא מפקיעו מידי תרומה וקרא כתיב משמרת תרומותי וכן אסור נמי לאבדה וכל שאינו מאכל גמור נראה דלא אסיר מדאוריתא.
הלכה כא
גידולי תרומה מותרין מדאוריתא וכן תרומה טמאה שזרעה וגידולה טהורין דבחיבורן לקרקע בטלי מתורת אוכל ופקעה לה טומאה מינה דאפילו הוי אוכל מחובר או תלוש שלא הוכשר אינו מקבל טומאה כדכתיב כי יתן מים וגו'.
הלכה כו
שבולת שבתוך הכרי ומרח הכרי כולו הרי היא טבל הואיל ונמרחה ואם קרא עליה שם הויא תרומה אף על גב דשתלה אחר כך שתלה ואחר כך קרא עליה שם הויא ספק שמא פרח הטבל ממנה בשתילתה אבל כשקרא עליה שם ושתלה ותלש ממנה חייב מיתה וחומש ואם גחן ועלה בטלה דעתו אצל כל אדם ולא הויא אכילה לפיכך פטור.
הלכה כז
גידולי תרומה הוו חולין לכל הדברים מדאוריתא כדאמר':