קרית ספר על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה ז
אזהרת קעה שלא תאכל חללה תרומה ולא מורם מן הקדשים דכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל כיון שנבעלה לפסול פסלה מן התרומה כדכתיב היא בתרומת הקדשים לא תאכל לעולם כחלל שהוא כזר לכל דבר ואי לתרומה לחודה אתא קרא לימא היא בקדשים לא תאכל דכולה פרשתא לתרומת הקדשים קא דריש מאי בתרומת הקדשים שמע מיניה תרתי דאם נשאת לישראל נישואין גמורין כשחוזרת לבית אביה במיתת הבעל וזרע אין לה אינה חוזרת לחזה ושוק של שלמים לאכול כשאר אחיות האוכלות כדכתיב אתה ובניך ובנותיך דמדכתיב בתרומת יתירא שמע מיניה דלמורם מן הקדשים הוא דאתא דבתרומה אוכלת כשחוזרת כדכתיב וסמיך ליה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל דהיינו תרומה דכתיב מלחם ולא כל לחם חוזרת היא לתרומה ולא לחזה ושוק דמשלחן גבוה קא זכו כמשאת מאת פני אלהים שהם שיירי שלחן אבל תרומה הוא לחם הקנוי לאביה דהיא קנויה לכהנים שאינה שיירי שלחן מלך והכי משמע קרא לחם אביה שהיא תרומה כדאמר.