קרית ספר על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה טז
המכוין לומר תרומה ואמר מעשר או איפכא לא אמר כלום עד שיהו פיו ולבו שוים דכתיב מוצא שפתיך וכתיב כל נדיב לב דבעינן גומר בלבו ומוציא בשפתיו ודווקא כשמכחישין לבו ושפתיו זה את זה אבל לא מכחשי כמו שחשב בלבו ולא הוציא בשפתיו כלום הרי זו תרומה דכתיב ונחשב לכם תרומתכם וגו' כתרומת גורן במחשבה בלבד הויא כתרומת גורן.