קרית ספר על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יד · הלכה ח
אם היה הכהן המברך אחד מתחיל לברך מעצמו. דקריאת ש"צ כהנים מאמור להם נפקא דהיינו כשהם שנים או יותר אבל אחד לא ואף על גב דלהקרות להם נמי מאמור להם נפקא ואמרי' דאפילו לחד נמי צריך להקרות היינו משום דקריאת כהנים עיקר דרשא הוי מלהם דהיינו שיקראו אותם ולכך בעינן שנים אבל בהקראה עיקר דרשה הוי מאמור דמשמע עד שיאמר ואיפשר דקריאת כהנים אינה אלא מדרבנן ואסמכוה אאמור ולהכי אינו קורא אלא כשהם שנים אבל בסוטה משמע דהוי מדאוריתא דאמרינן לאחד אינו קורא שנאמר אמור להם לב' וכתב רש"י ז"ל אמור להם מקרא דלהם נפקא לן ששליח צבור מזהיר אותם לברך משמע דהוי מדאוריתא ועיקר דרשא מלהם כדפי'.