קרית ספר על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יד · הלכה א
מצוה יט שיברכו הכהנים את ישראל שנאמר כה תברכו את בני ישראל וברכת כהנים בנשיאות כפים ובכל יום דאמר ר' נתן הרי הוא אומר לעמוד לשרת לפני ה' הוא ובניו כל הימים מקיש בניו לו מה הוא בנשיאות כפים דכתיב וישא אהרן את ידו אל העם אף בניו בנשיאות כפים ואף על גב דבהאי קרא לאו ברכה כתיבה אלא שירות לעמוד לשרת הא איתקוש ברכה ושירות אחרינא דכתיב לשרתו ולברך בשמו וא"כ האי לעמוד לשרת דהכא היינו ברכה דאיתקש לשירות וכתיב ביה כל הימים שבכל יום הם חייבים לברך את ישראל. וחייבים לברך מן התורה בין במקדש בין בגבולין דכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' ודרשי' שהוא מקרא מסורס בכל המקום אשר אבא אליך וברכתיך דהיינו באהל מועד ושילה ובית עולמים שם אני מצוך להזכיר את שמי דהיינו שמי המיוחד לי שהוא שם המפורש ולא בגבולין אלא בכינוי משמע דאף בגבולין חייב לברך ובכינוי מדאצטריך רחמנא למימר דלא יזכירו שם המיוחד אלא במקדש דאי מצות ברכת כהנים לא הוה צריך אלא במקדש לא הוה צריך למימר בכל המקום לאפוקי גבולין כיון דאין מצות ברכת כהנים אלא במקדש הוה ליה למימר סתם תזכיר שמי שהוא שם המיוחד והיינו בבית הבחירה אלא איצטריך בכל המקום לכדאמר ובב"ר דרשי' אי במקדש מברכין ואין מברכין בגבולין ת"ל בכל המקום אשר אזכיר וגו' אף בגבולין.