קרית ספר על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק טו
הלכה א
ששה דברים מונעין נשיאת כפים וגו' כולהו מדרבנן. ועבירה ויין וטומאת ידים דאית בהו קראי הוו אסמכתא. והחלל לא ישא את כפיו לפי שאינו בכיהונו דכתיב הכהנים בני אהרן אף על פי שהם בני אהרן צריך שיהיה בכהונם. וחלל הרי הוא כזר וזר מוזהר בעשה מלברך ברכת כהנים דכתיב כה תברכו אתם ולא זרים ולאו הבא מכלל עשה עשה.
הלכה ו
אין מונעין כהן רשע מלברך דאין אומרים לו הוסף רשע והמנע מן המצות כיון שהוא חייב מדאוריתא. ואל תאמר מה תועיל ברכת הדיוט שאין קיבל הברכה תלוי בכהנים אלא בהקב"ה שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם הכהנים עושים מצותם והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל בחפצו.
הלכה ח
עם שאחרי הכהנים אינם בכלל הברכה דאמור להם כתיב כמי שמדבר לחבירו ואין מדבר לחבירו מאחוריו. ואם פניהם מול פני הכהנים אפילו חומה של ברזל אינה מפסקת והרי הם בכלל הברכה.
הלכה ט
נשיאת כפים בעשרה וכהנים מן המנין. דהוי דבר שבקדושה ואינה בפחות מעשרה דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב הבדלו מתוך העדה דהיינו עדה שיש בו עשרה דאתיא עדה עדה דכתיב עד מתי לעדה הרעה מה להלן עשרה דיצאו יהושע וכלב אף כאן עשרה. ב"ה שכולם כהנים נושאים כלם את כפיהם ומברכין לאחיהם שבצפון ושבדרום דאף על גב דעם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה שאני הכא דאניסי דלא הוו בב"ה והנשים והטף עונים אחריה' אמן
הלכה יא
כהן שלא עקר רגליו ועלה לדוכן ברצה שוב אינו עולה. דנשיאות כפים בעבודה כדאמר לעיל.
הלכה יב
כל כהן שאינו עולה לדוכן אע"פ שבטל מצות עשה אחד הרי זה כעובר על שלשה עשה שנאמר כה תברכו אמור להם ושמו את שמי וכל כהן שאינו מברך אינו מתברך שנאמר ואברכה מברכך ויש במצוה זה עשה ולא תעשה דרבנן סמוך אלאו דלא תסור ואסמכתא אקראי:
סוף הספר