קרית ספר על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה ג
שני הסדרים מעכבין זה את זה דכתיב בלחם הפנים חק עולם וכל היכא דכתיב חקה הוי לעכובא וכן הבזיכין מעכבין זה את זה והבזיכין והסדרים מעכבין זה את זה דחק עולם הוי עכובא אכולהו כדאמרן. ואין מחנכין את השלחן אלא בלחם הפנים בשבת כדכתיב ביום השבת יערכנו הכהן משבת לשבת מוציאין את הלחם שהוא על השלחן משבת שעברה ומסדרין לחם אחר דכיון דבשבת מסדרין כדכתיב ביום השבת יערכנו הכהן וכתיב לחם פנים לפני תמיד משמע דכשמסדרין אז מסלקין ולא קודם ומשום הכי צריכין ד' כהנים מהנכנסין לעבודה בשבת לשני סדרים ושני בזיכין וארבעה שיקדימו ליטול שני הסדרים ושני הבזיכין אלו מושכין ואלו מניחין עד שלא יגביהו המושכין מן השלחן אלו מניחין כדכתיב לפני תמיד. נתנו את הלחם על שלחן של זהב שבאולם דאין מורידין בקדש עד שיוקטרו הבזיכין דאין הלחם ניתר אלא בהקטרתם כדכתיב והיתה ללחם לאזכרה כדאמ' לעיל וביום הכפורים שחל להיות בשבת מתחלקות החלות לערב ולא למחר דלחם הפנים נפסל בלינה לאחר זמנו שנסתלק דכל המנחות משנתקדשו בכלי נפסלים בלינה דלחם הפנים הוי מנחה כדכתיב והיתה לאהרן ולבניו קאי אמנחה דכל דבר הבא מן התבואה מנחה הוא ומנחה נאמר בה קדש קדשים כחטאת ואשם הנאכלים ליום ולילה עד חצות והכא נמי כתיב ואכלוהו במקום קדוש כי קדש קדשים הוא מאשי ה' ואכלוהו מוסב על הלחם שהוא לשון זכר.