קרית ספר על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה י
מצות קלג להדליק נרות המנורה בכל יום והוא דשון המנורה והטבת נרותיה בבוקר ובערב דכתיב יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני ה' וכתיב בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה משמע שהיה דשון והטבה בבקר והדלקה בין הערבים והדלקת הנרות דוחה את השבת ואת הטומאה כקרבנות שקבוע להם זמן דכתיב בהו תמיד כעולת התמיד דכתיב בה תמיד ודחיא שבת וטומאה דכתיב בה במועדו תשמרו להקריב לי במועדו ומשמע לא יעבור זמנן ואפילו הן טמאים ואפילו הוא שבת ולא הוי למד מן הלמד אלא גילוי מילתא בעלמא הוא. וחצי לוג שמן הוא נותן לכל נר דכתיב יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר שיתן שמן במדה שיהא דולק מערב עד בקר ושיערו חכמים חצי לוג אפילו ללילי טבת הארוכות ואין מחנכין את המנורה אלא בהדלקת שבעת נרותיה בין הערבים דכתיב בבקר בבקר בהטיבו את הנרות והטבת נרות היינו דשונן מן האפר ואי לאו דעבד הדלקה מאורתא הטבה בצפרא מהיכא אלמא דחנוך מנורה בין הערבים ודשון מנורה משליכו במקום הדשן אצל המזבח עם דשון מזבח הפנימי והחיצון כדמרבינן לעיל מהא דאל מקום הדשן. נר שמצאו שלא כבה מתקנו כדאמר' ושכבה מדשנו ומדליקו וזהו הטבתן.