קרית ספר על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ב
היו לפניו ב' בהמות א' חולין וא' הקדש שנפל בה מום שם בעי' דאביי היו לפניו ב' בהמות של קדש בעלת מום וב' בהמות של חולין תמימות ואמר הרי אלו תחת אלו מהו מי אמרינן לאתפוסי מתכוין ולקי או לאחולי בעלות מום לפדותם מתכוין וה"ה נמי דמצי למבעי בחדא אלא איידי דבעי מיבעיא הך בעיא אחריתי בתרתי נקט סרכא דתרתי משמע מהכא דאי אמר בפי' התפסה כגון שהניח ידו על בהמת חולין ואמר זו תמורה זו שהיא תמורה ולקי ואי אנח ידיה אבהמה הקדש ואמר הרי זו תמורה זו הרי חללה על בהמת חולין והוא כפודה בעלת מום שעומדת לפדיון על בהמה זו ולא איבעי' לן אלא היכא דאמר סתם מי אמרינן לאתפוסי איכוון ולקי או לאחולי ולא לקי ואם תמצא לומר כל היכא דאיכא היתרא לא שביק אינש היתרא דאחולי ועביד איסורא דאתפוסי אכתי איבעיא לן ב' בהמות של קדש א' תמימה ואחת בעלת מום וב' בהמות של חולין כמותן ואמר הרי אלו תחת אלו מהו מי אמרינן תמימה תחת תמימה לאתפוסי בעל מום תחת בעלת מום לאחולי או דילמא תמימה דחולין תחת בעלת מום דהקדש בעלת מום דחולין תחת תמימ' דהקדש תרוייהו לאתפוסי ולקי ואם תמצא לומר כל היכא דאיכא היתרא דאחולי בעלת מום תחת בעל מום ולא עביד איסורא ולאחולי הוא ולא לקי אלא חדא ואף על גב דפשיט לעיל דלא שבק היתרא ועביד איסורא איכא למיבעי הכא הואיל ואי איפשר דלא עביד איסורא בחדא איכא למימר כי היכי דבהא עביד איסורא דהא נמי לא איכפת לן קמ"ל דכל היכא דאיכא היתרא לא עביד איסורא ואכתי אבעיא לן שלש בהמות של קדש וא' מהן בעלת מום וג' בהמות של חולין תמימות ואמר הרי אלו תחת אלו מהו מי אמרינן מדתמימות תחת תמימות לאתפוסי תמימות נמי תחת בעלת מום לאתפוסי דאע"ג דפשטינא כל היכא דאיכא היתרא לא עביד איסורא איכא הכא למיבעי דאיכא למימר זיל בתר רובא וכיון דעל כרחין רובא לאתפוסי דהשתים דהקדש תמימו' וליכא אחולי בהו שלישית נמי אתפוסי או דילמא הכא נמי כל היכא דאיכא היתרא לא עביד איסורא וההוא בתריתא לאחולי בעל מום דהקדש תחת תמימה דחולין הוי ואם תמצא לומר הכא נמי כיון דאכתי גברא לא איתחזק באיסורי דבבציר מתלתא זימני לא הויא חזקה לא שביק היתרא ועביד איסורא אכתי איבעי ליה לרב אשי היו ד' בהמות הקדש ואחת מהן בעלת מום וד' בהמות של חולין ואמר הרי אלו תחת אלו מהו הכא ודאי כיון דאתחזק גברא באיסורא לקי ד' מלקיות בכולן או דילמא אע"ג דאיתחזיק באיסורא לא שביק איניש היתרא ועביד איסורא והוי בתריתא לאחולי ולא לקי עלה תיקו וכיון דסלקא בתיקו לא לקי דהתראה ספק היא ואמרי להתראה נתכוון והרב ז"ל נקט עשר תחת ד' דבעי' דרב אשי דארבע לאו דוקא וה"ה עשר או יותר ובעי' דאביי דב' בהמות של קדש אחת תמימה ואחת בעלת מום וא' ושתים של חולין אחת תמימה וא' בעלת מום נקט' בתרתי משום דלא הוי בהנהו גווני דלעיל דכל בהמות חולין הוו תמימות ובבהמות דקדש איכא חדא בעלת מום.