קרית ספר על משנה תורה, הלכות שקלים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה א
שנים שנתנו שקל שניהם חייבים בקולבון דילפינן לעיל מעשרים גרה הוא דלא יפחות מחצי שקל וכיון דאם בא לצרף שקל בשני חצאים צריך ליתן תוספת דהיינו קולבון אם כן כשנותן שקל לשנים הוי פחות מחצי שקל לכל אחד ולכך צריכין לתת קולבון. ובירושלמי מפיק ליה מדכתיב זה יתנו כמין מטבע הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראה למשה ואמר לו כזה יתנו ולכך קולבון מן התורה. הנותן על יד עני או שכנו דרך הלואה חייב בקולבון. האחין והשותפין פטורין מהקולבון אם נתנו שקל על יד שניהם והוא שלא חלקו האחין מה שהניח להן אביהן והשותפין שנשאו ונתנו במעות השותפות ונשתנה מעות השותפות אבל חלקו האחין או לא נשתנה עדין מעות שהניחו בשותפות חייבים דכל אחד לעצמו וכיון שכל אחד חייב בחצי שקל חייבים בקולבון אם נתנו שניהם שקל אבל כשבאים לפרוע ביחיד דהיינו כדאמר לא נתחייבו מעולם בקולבון כיון שהכל ממון אחד באחין שלא חלקו ובשותפין שנשתנה המעות והרי השקל עובר בשני חצאי שקלים ואינו פוחת ממה שאמרה תורה. הנותן שקל להקדש שיחשבו לו מחצית השקל ויטול חצי שקל לאחר נותן שני קולבונות.