קרית ספר על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יא · הלכה טו
מכר שדהו לראשון וראשון מכרה לשני וכן עד ק' זה אחר זה בשנת היובל תחזור לאדון ראשון דכתיב בשנת היובל תשוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחוזת הארץ דהיינו אדון ראשון ואין המוכר מחשב כשבא לגאול אלא עם לוקח ראשון לא עם שני שלקחה ביותר דכתיב לאשר מכר לו. לקחה שני בפחות מחשב עם השני דכתיב לאיש אשר מכר לו מדכתיב לאיש יתירא משמע לאיש אשר מכרו לו והוא עתה בתוכה כשבא לגאול ומנ"ל דדרשינן לקולא גבי מוכר ולא לחומרא דגמרינן גאולה גאולה מעבד עברי כתיב הכא ומצא כדי גאולתו וכתיב התם גאולה תהיה מה להלן להקל אף כאן להקל והתם מנ"ל דכתיב מכסף מקנתו וכתיב כפי שניו ודרשינן להני קראי הכי אם עוד רבות בשנים אם יש ריבוי בכספו שהשביח ישיב גאולתו מכסף מקנתו דאין מחשב אלא במה שנמכר ואם מעט נשארו דמיו בשנים שהוא עומד בהם כגון שהכסיף כפי שניו שהוא שוה עתה ישיב גאולתו ולא תימא בריבוי ומיעוט שנים משתעי קרא דא"כ ליכתוב רבות שנים מיעוט שנים מאי בשנים נתרבה כספו בשנים מכסף מקנתו נתמעט כספו בשנים כפי שניו כדאמר'. מכר והשביח מאליה ביד הלוקח מחשב לפי מה שמכר דכתיב והשיב את העודף הנשאר בידו מן הדמים שקבל לאחר שינכה לו הלוקח חשבון המגיע לכל שנה שאכל. מכר והכסיפה ביד הלוקח ופחתו דמיו אינו מחשב אלא לפי מה שהיה עתה דכתיב והשיב את העודף העודף שהקרקע שוה יותר על מה שמגיע לחשבון שמנכה לו הלוקח לשנים שאכלה דהאי עודף איכא למדרש להכי ולהכי ודרשינן ליה לקולא ולא לחומרא דגמרינן מעבד עברי כדאמר.