אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ז · הלכה יג

הלכה יב

כלל אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם או מאכל בהמה או ממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ יש לו ולדמיו ביעור אוכל אדם ובהמה הא דרשינן כל זמן שכלה לחיה מן השדה וגו' וממין הצובעים דנפקא לן לכם לכל צרככם לא עדיף מאכילת אדם ובהמה דאינן אלא עד שעת הביעור ואם היה מתקיים בארץ אע"פ שיש לו ולדמיו שביעית אין לו ביעור דהא אינו כלה לבהמה מן הבית עד שתכלה לחיה מן השדה וצביעה נמי אם לא כלה אותו המין מן השדה יכול לצבוע מאותו המין בבית ונראה דמדאוריתא כל שמתקיים בארץ אין לו ולדמיו ביעור אפילו אחר ר"ה דהא כל זמן שלא כלה מן השדה אינו מבערו מן הבית וכל שאינו מיוחד לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה ואין ממין הצובעין הואיל ואינו לעצים יש לו ולדמיו שביעית דלכם כתיב לכל צרככם כשהנאתו וביעורו שוה דומיא דאכילה שבשעת אכילה כלה מן העולם אבל אין להם ולדמיהן ביעור דצביעה והדלקה דאיתרבו מתהיה אפילו במידי דבר אכילה אית להו ביעור כאכילה כשכלה לחיה מן השדה אבל שאר דברים דלא איתרבו אלא במידי דלאו בר אכילה מדכתיב לכם לכל צרככם לית להו ביעור אפילו אינו מתקיים בארץ דהא לא קרינא כלה לחיה כיון דאינו ראוי לאכילה דאף על גב דמין הצובעים אפילו אינו ראוי לאכילה יש לו ביעור היינו משום דצובעין אפילו במידי דבר אכילה כדאמר'.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה