קרית ספר על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה ה
פירות המיוחדין למאכל אדם אין מאכילין אותן לבהמה חיה ועוף דלאכלה קאי אכולה כל חד כדרך אכילתו אבל הלכה הבהמה מעצמה אין מחייבין אותו להחזירה דהדר כתיב כל תבואתה לאכול דמשמע דאפילו מה שמיוחד לאדם אוכלת הבהמה ועוף אף על גב דלא כתיבא בקראי איפשר דילפינן לה משבת דעוף בכלל כדדרשינן התם דחיה נמי לא הוה צריך הכא דבכלל בהמה איתא אי לאו דרשא דכלה לחיה מן השדה וגו'.