קרית ספר על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יא · הלכה ב
כל הכובש שכר שכיר כאלו נוטל נפשו כדכתיב ואליו הוא נושא את נפשו ועובר בארבע לאוין ועשה משום בל תלין האמור בת"כ והוא הדין לא תעשק ולא תגזול דכתיב גביה ומשום לא תבוא עליו השמש דכתיב בכי תצא ומשום עשה דביומו תתן שכרו. שכיר יום גובה כל הלילה ונאמר עליו לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר ושכיר לילה גובה כל היום ונאמר עליו ביומו תתן שכרו ושכיר שעות ביום של יום גובה כל היום ונאמר עליו ביומו תתן שכרו ושכיר שעות של לילה כל הלילה כרב דאמר הכי התם דכיון שכלתה שכירותו מחצות איכא משום לא תבוא ושכיר שעות בלילה נמי לכשיעלה עמוד השחר עובר משום בל תלין דהא נשתעבד לו קודם לכן וכן שכיר שבת או חודש או שנה או שבוע יצא בלילה גובה כל אותו הלילה דהא נשתעבד לו קודם כרב כדאמר' דאתי כרבי יהודה לגבי רבי שמעון. וכל שהכלי ביד האומן אפילו שגמרו אינו עובר וכשנתנה לו בחצי היום כיון ששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין דהוי כשכיר שעות ביום דקבלנות כשכירות הוא כדפשיט התם רב ששת דעובר דאין אומן קונה בשבח כלי ושכירות הוא דאי הוה קונה הוה הלואה ולא שם שכירות.