קרית ספר על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ט
סגף הבהמה ומתה לא הוי אונס העלה לראשי צוקין או שהיה יכול למנעה ולא מנעה ונפלה ומתה או נשברה חייב שתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב דבתר מעיקרא אזלינן והרי פשע דנשבר או מת דפטר רחמנא היינו שמת שלא מחמתו ואם פשע בה ומתה שם כדרכה אין יציאתה גרמה לה דכיון דמתה כדרכה מה לי הכא מה לי התם ופטור אבל נגנבה משם ומתה ביד הגנב חייב דיציאתה גרמה להגנב והרי היתה אבודה ביד הגנב כדאמרינן התם פרק המפקיד: