קרית ספר על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יב · הלכה ג
אין איסור אותו ואת בנו נוהג אלא בשחיטה בלבד דכתיב לא תשחטו בשחיטת שניהם הוא האיסור אבל ניחר או נתנבל בין ראשון בין שני לא דהא ליכא שחיטה כלל בחד מינייהו מיהא. ושחיטת חרש שוטה וקטן בינם לבין עצמם הויא נבלה דרוב מעשיהם מקולקלים ומותר לשחוט שני אחריהם כדאמר. וספק נבלה הויא ספקא דאוריתא אי מצי למשחט בתריה אי לאו ושחיטה שאינה ראויה לאכילה שמה שחיטה דהא דבר אחר כגון טרפה או שור הנסקל וכיוצא בו גרם לה ליפסל ובין ראשון בין שני ששחט שחיטה כזו שאינה ראויה מחמת דבר אחר איכא איסור אותו ואת בנו.