קרית ספר על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה יז
נחירה או שחיטה שלא כהלכה הותרה במדבר ולא נצטוו לשחוט כהלכה אלא שלמים במשכן כדכתיב איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור וגו' ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו' וזבחו זבחי שלמים לה' ונצטוו כשיכנסו בארץ שתאסר הנחירה ולא יאכלו חולין אלא בשחיטה כהלכה וישחטו בכל מקום לעולם חוץ לעזרה שנאמר כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וזבחת מבקרך ומצאנך אשר ה' אלהיך נותן לך וזו היא המצוה הנוהגת לדורות לשחוט ואח"כ יאכל: