קרית ספר על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה יט
ניטל ירך עם חללה או עשאה גיסטרא או נשברה מפרקת ורוב בשר עמה או קרעה מגבה כדג או נפסק רוב קנה או ניקב משהו מן הוושט במקום הראוי לשחיטה כולם הוו נבלות מחיים ולא מהני להו שחיטה לאפוקינהו מידי נבלה דהרי הם כמתים. ואחד הבהמה ואחד העוף בדברים אלו. וכל דיני נקיבת הוושט ופסוקת הגרגרת פיסולן משום נבלה והכשירן ושיעורן הם מן התורה שבעל פה וספקן הוי ספק דאוריתא ולחומרא: