קרית ספר על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה א
ארבעה מינין אלו שהיה אחד מהן יבש פסול. דכתיב באתרוג הדר ויבש לאו הדר הוא וילפינן שאר מינין מאתרוג מדאתקשו כולהו אמרינן מה אתרוג בעינן הדר אף שאר מינין הדר בעינן. וכן גזול וגנוב פסול דכתיב ולקחתם לכם משלכם ואפילו לאחר יאוש לא קני דלאו שלכם הוא ולמ"ד קני הוה מצוה הבאה בעבירה ונראה דמדרבנן הוי פיסול מצוה הבאה בעבירה למ"ד יאוש כדי קני. היה אחד מאלו המינין של אשרה ושל עיר הנדחת הרי זה פסול כאשרה דמשה אותן שהיה בשעת כיבוש ארץ ישראל שהצריכו הכתוב שרפה כדכתיב ואשריהם תשרפון באש ולולב ושאר מינין צריכין שיעור והאי כמאן דמכתת שיעוריה כיון דלשרפה קאי דכל העומד לישרף כשרוף דמי כדלעיל. וע"ז של ישראל דאין לה ביטול כדילפינן באזהרת מ' הוו כאשרה דמשה דמיכתת שיעוריה. ועיר הנדחת כתיב בה ושרפת וגו' ומיכתת שיעוריה. ובע"ז ואשרה של גוי שנטלן בשאלה פסול משום שאול ובשאר ימים אפילו במקדש דהוי דאוריתא כשר ואפילו גזול אי לאו מצוה הבאה בעבירה דלא כתיב לכם אלא ביום ראשון. היה כמוש ולא גמר ליבש כשר דאכתי מיחזי הדר ובשעת הדחק או הסכנה לולב היבש כשר אבל לא שאר מינים. ואיפשר דטעמא דבלולב מכשרינן יבש בשעת הדחק משום דכתי' כפת בלא וי"ו דנראה דלא יליף מאתרוג מה שאין כן בשאר מינין דכתיבי בו"ו דמהדר אריש קרא ומשום זה אלי ואנוהו הוא דבעינן לולב לא כדפרש"י ז"ל במתניתן דלולב דהא דאקשי' שאר מינין לאתרוג בגמר' היינו הדס וערבה לחוד כדפי'. אתרוג של ערלה ושל תרומ' טמאה פסו' דלשריפה קיימי. ערלה יליף מכלאי הכרם כפרש"י (בשלהי תרומה) דאיתקש לכלאי הכרם דכתיב בהו פן תקדש תוקד אש. ותרומה טמאה היתר הסקה ילפינן מדכתיב ואני נתתי לך את משמרת תרומותי שתי תרומות במשמע אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה וכתיב לך תהא להסקה. ושל טבל ביום א' פסול דלא קרינן ביה לכם אבל של מעשר שני ותרומה טהורה כשר.